כשצנח אל ידי, זוהר וחרישי, מיד ידעתי.
ידעתי, שיהיה שלי.
ידעתי, שהוא זה שלו חיכיתי.
וכשצנח אל תוך ידי, קריר ומרגיע, ידעתי.
ידעתי, שתמיד אוחז בו.
ידעתי, שאוהב אותו עד סופי.
וכשנח בתוך ידי, קטן ופגיע, מיד הרגשתי.
הרגשתי, שאהיה לו כמו אם.
הרגשתי, שיהיה לי כמו בן.
וכשנפל מתוך ידי, בכיתי.
בכיתי, כי ילך ממני.
בכיתי, כי יעלם ממני.
וכשהתפוגג אל מול עיניי, זכרתי.
זכרתי, ועודני זוכרת,
ולנצח נצחים אזכור, את
הכוכב הראשון שלי.
תגובות
אני פקאצית.