הד.

מעל הקבר הפתוח יש בדר"כ עשרות אנשים אבל בשיר נדמה שרק הדמות שם, לבד, לא רואה אף-אחד ולא שומעת אף-אחד- עד כדי כך שהיא מסוגלת לשמוע את ההד של הדמעה שלה. כאילו היא לא יכולה לראות אף-אחד חוץ ממנה, ממי שהיא איבדה ומהכאב שלה. זה מאד מבהיר את הקרבה שלה למת וגם קצת מזכיר לי משהו שכתבתי פעם.

ולארגמן, ברןך הבא !
את עורכת, לא?

קראתי קצרים יותר.

אהממ... עורכת ציור בעמדה לא רשמית.
וזה לא כ"כ שייך לכאן... אבל תודה.