אני אשלח לך מחר בעז"ה שיר עם סוף שמח, ולקראת שבוע הבא אכניס אותו -משופצר ועם סוף עצוב- לאתר.
י"ט בטבת תשס"ח, 13:28
אהבתייאנונימיי
אני מזדהה עם צחקן. קצת שמחה לא תפריע. היצירה האמונית היא הרי יצירה בדור הגאולה, סה"כ... היכולת ליצור שירי שמחה וגאולה קיימת כאן בשפע. עכשיו רק צריך להיכנס למצב הרוח.
י"ט בטבת תשס"ח, 13:29
=]. תסתכל על התגובה שלי ליצחק.יבת שמשי
כ' בטבת תשס"ח, 21:58
מנוחה,ישירה חדשהי
בס"ד.
זה פשוט יפה! תודה על השיר, באמת. התחברתי אליו מהמקום שלי.
כ' בטבת תשס"ח, 23:04
העונג כולו שלי...יבת שמשי
כ"א בטבת תשס"ח, 00:45
לפי הנושא של השיריצחקןי
ב"ה זה לא ממש (או - ממש לא) עונג.
ב"הצלחה.
כ"א בטבת תשס"ח, 08:12
זה לא נושא. זו כותרת.יבת שמשי
את שליבו חפץ כל אחד מוצא אם בכאב או עונג- במה שהוא רוצה.
*נכתב בשתי שניות ואז נכתב שוב.=[)
בכל מקרה, היה לי העונג לכתוב את השיר (עאלק לכתוב. חמש דקות.) ולהנעים לשירה את זמנה.
כ"א בטבת תשס"ח, 19:50
להנעים לא. להתחבר כן.ישירה חדשהי
בס"ד.
(ולא התחברתי ממקום נעים. וד"ל.)
כ"ב בטבת תשס"ח, 20:21
מסכנה שכמותך...יבת שמשי
כ"א בטבת תשס"ח, 20:02
ליבו חפץ - אולי.יצחקןי
ב"ה השאלה היא אם הקב"ה חפץ.
ולהנעים לאדם את הזמן זה לא מי-יודע מה. בטח עם הוא עורך בתולעת (לפרסם סטטיסקה, למשל:).
יצחק.
כ"א בטבת תשס"ח, 21:02
מקסיםיאנונימיי
י"ז באדר ב׳ תשס"ח, 20:42
אפשר למצוא כאן הרבה חידות באמת.ייעקב רוביןי
לא צריך שפה גבוהה ואתה די הוכחת את זה לא מעט. [יצחק]
י"ח באדר ב׳ תשס"ח, 19:55
אתה מוזמן לחשוף אותם.יבת שמשי
אשמח לשמוע מה החבאתי בפנים, כי אני לא יודעת.
ט"ו בניסן תשס"ח, 21:16
אנונימי אני מציע לך לעבור לשמחה,והשמחה במילה תהיא יאנונימייהודעה אחרונה
תגובות
כמו לשיר.
ורק כשאני עצובה אני כותבת.
(אלא אם כן בא לי לצייר. תלוי בסיבת העצב.)
ולשאר הארותייך-
אני אכן משתמשת בשפה גבוהה, כשאני מרגישה לנכון.
הפעם לא הרגשתי צורך לכך.
ואני שונאת לנקד שירים.
טוב... אני חושב שבשירה יש השפעה עמוקה, ולכן כדאי לכתוב גם כזו שמחה.
(מז"א תלוי בסיבת העצב?)
אני דווקא משתמש בשפה גבוהה (וברמזים שלא ממש-ממש מובנים לכולם) כשאני כותב על דברים.
(ולוּ הי'יתי כותב על דברים כאלה- וודאי שהי'יתי מצפין!)
ובשביל מה המציאו סנופּי?
סיבת העצב-
כשעצוב לי בגלל משהו מסויים (חברה שהרגיזה, אבאמא שהעצבנו, מבחן עם ציון גרוע) אני מציירת את זה.
אבל יש את הפעמים שפשוט עצוב לי. בלי סיבה. ואז אני כותבת.
אני משתמשת בשפה גבוהה.
ל פ ע מ י ם .
והסודות שלי באמת נמצאים פה. אבל הם טמונים עמוק עמוק... (הממ. אולי אני אכתוב על זה שיר?)
סנופי? מה זה?
שבת שלום!
בנתי...
חבל שרק לפעמים, זה אולי ההבדל הגדול בין שירה מודרנית לעתיקה/מסורתית וכו'
בנתי.
סנופי- נקדן אוטומ'
http://www.snopi.com/ptp/ptp.asp
שבוע טוב
ולקראת שבוע הבא אכניס אותו -משופצר ועם סוף עצוב- לאתר.
היכולת ליצור שירי שמחה וגאולה קיימת כאן בשפע. עכשיו רק צריך להיכנס למצב הרוח.
בס"ד.
זה פשוט יפה!
תודה על השיר, באמת. התחברתי אליו מהמקום שלי.
זה לא ממש (או - ממש לא) עונג.
ב"הצלחה.
כל אחד מוצא
אם בכאב או עונג-
במה שהוא רוצה.
*נכתב בשתי שניות ואז נכתב שוב.=[)
בכל מקרה, היה לי העונג לכתוב את השיר (עאלק לכתוב. חמש דקות.) ולהנעים לשירה את זמנה.
(ולא התחברתי ממקום נעים. וד"ל.)
השאלה היא אם הקב"ה חפץ.
ולהנעים לאדם את הזמן זה לא מי-יודע מה. בטח עם הוא עורך בתולעת (לפרסם סטטיסקה, למשל:).
יצחק.