נפלתי.
שוב נכשלתי.
שוב טעיתי
בפניה.
קמתי.
שוב מתאמצת,
שוב אוזרת כוחות
לקראת עליה.
צנחתי.
שוב כאבן,
שוב בבכי,
שוב יושבת
לבד.
התרוממתי.
שוב סגרתי.
שוב פתחתי
דף חדש, לבן.
אז חשבתי.
בעזהי"ת.
אהבתי.
תגובות
מבחינתי, הכל סגור.
ואף פעם אף פעם אל תסגרי דלתות, תמיד אפשר להתחיל מחדש, החיים רצף אחד שלם.
נכון, אולי הוא מזוהם, אבל זה עדיף על הכאב.
חוצמזה, אני חושב שזה קצת לא אמין כשכותבת בת בלשון זכר. באמת.
בעזהי"ת.
אהבתי.
התכוונת שהנפילה תיתן בו רוך ותמימות?