הוא עמד אל מול הלהבות המרצדות, נושא ראשו בגאון.
האש ליחשה ופצפצה, וכל האנשים סביבו נרתעו בבהלה מהלהבות החמות.
הוא חש אצבע קרה נדחפת בגבו, מאלצת אותו להתקרב אל האש.
הוא פסע קדימה, מבחין בחטף באביו העומד ליד המלך ומביט בו בכעס.
זוג ידיים דחפו אותו בגבו, והוא נפל לאש.
הדחף הראשוני שלו היה לצעוק ולנסות לברוח; אך אז, ראה שלוש דמויות קרבות אליו, עוטפות אותו, ומגינות עליו מהלהבות המרקדות סביבו.
*
הוא הניף את סכינו, והיא התנוצצה בשמש.
דמעה אחת, חמה ומלוחה, זלגה על לחיו.
ידו היתה מונחת על צוואר בנו, וסכינו מונפת מלמעלה. הוא הוריד את הסכין, אך יד עלומה עצרה בעדו.
"עצור!" אמר קול. "שחרר את בנך."
*
הוא הרים את מבטו מעלה, אל השמיים.
כשבנו עומד בריא ושלם לצידו, רחשו שפתיו תודה.
פעמיים ניצל מן האש בזכות אמונתו.
אברהם.
תגובות
בס"ד
אני אוהב שלוקחים מאורעות מסויימים שלא הורחב עליהם ומפרטים אותם עד לקטן הפרטים.
יפה מאד
הערה- לענ"ד היית צריכה לתאר את בטחונו המוחלט של אברהם בקב"ה בעת שהוא נכנס לאש.
לילה טוב.