לו היית יודע

מאת
מיטל!
פורסם בתאריך ה' בניסן תשס"ח, 10.4.2008

 לזכר נעם מאירסון ז"ל


ועכשיו נשארתי לבד,
עזבת אותי בעולם אכזר.
איך אמשיך הלאה,
והבית כבר מנוכר וזר.

פזמון:
לא הייתה לי ברירה
אלא להמשיך קדימה.
זה מה שהיית רוצה,
לו היית יודע.

זה זיכרון לא שלם,
כשביקשת באופק לגעת, לדעת.
ואתה ברגע עלום,
עלם נשארת לבטח, לנצח.

פזמון...

וכשרציתי שלום,
קיבלתי מלחמה.
וכשרציתי אותך,
איתי בחזרה.
לא כל חלום מתגשם,
רק נותר לקוות.
שיגיע הגשם,
כמו הדמעות.

תגובות

ח' בניסן תשס"ח, 22:14
מדהים י סיון 456 י
זה פשוט יפה מאוד את כותבת ממש ממש  יפה
ח' בניסן תשס"ח, 23:38
תודה רבה.. י מיטל! י
הסוד בכתיבה הוא לא להכריח את עצמך לכתוב אלא לחכות למילים שיבואו ואז זה יוצא הכי שלם שרק אפשר..
ג' באייר תשס"ח, 00:50
אנונימי.עצוב ; י אנונימי י
ד' באייר תשס"ח, 10:54
אכן... והסיפור שמאחוריו עוד יותר... י מיטל! י
ד' באייר תשס"ח, 11:11
שנדע רק ימיים טובים! י ענת=) י    הודעה אחרונה

בעזר ד'!

ולא נדע לדאבה עוד!!!

אין מילים|תגובה| בפי...

השורות טובות ושבת שלום!

-גילוני