כשנדליק את השמש מחדש/ 60 למדינה
פורסם בתאריך ח' בניסן תשס"ח, 13.4.2008
רוח סוערת באויר,
נעלמו ציפורי השיר.
ירוק התחלף באפור
ודממה עמדה ככפור.
הים נסוג אחור
ואנו כיוסף בבור.
מפוחדים מהמחר,
כשיהיה כבר מאוחר.
השלטון לעם מנוכר,
מסתכל במבט כה קר.
כפוף תמידית למעצמה,
שקוע בלהט המלחמה.
וריח של אבלות,
בכי, תאונות ומחלות.
מאבק של שני עמים,
על אדמה כבדת שנים.
ואם נרצה הכל יוכל להשתנות,
אם נדליק את השמש מחדש.
הרוח תלטף והזמיר ישיר-
שיר של המחר.
אז נעלה להר הבית,
ונשוב אל ימית.
השפן יגור עם עייט,
והסרטן שוב לא ימית.
מלחמה התחלפה בשלום,
והשלטון כבר עצמאי.
שבויים ישובו מלבנון,
והירוק יהפוך פראי.
ואם נרצה באמת ובתמים,
נהפוך לנבדלים שבעמים.
עם דורות של בני בנים-
שישים נכפיל בשנים.
תגובות
למרות שגם ככה יש בו הרבה מאוד קיצוניות לצידינו...כמו השלטון לעם מנוכר...
וגם- אחרי שכבר העלתי משו שלי לאתר כלשהו אני לא אוהבת לשנות אותו.. אני מרגישה אח"כ לא מחוברת למה שכתבתי...
בערת השם עוד אפרסם שיר שנקרא
"שאלה על שלום",
ותביני כוונתי,
אני מקווה להצלחתך במשרד החינוך
אבל יש דברים נשגבים והשלום אחד מהם שלא פותרים כלאחר יד.