מזמור שיר לאלוקים,
עושה ימים ואגמים.
אקדמה פניו בשירה,
אנגן לכבודו בתודה.
יהלולך גויים וישבחו נחלתך,
אל שולט במלכויות.
יתברך שמך ויתעלה כבודך
כי לך כל משכיות --
אלוקי
למה עזבתני לבדי?
מכשולי אשר בדרכי,
מאטים את צעדי.
ואולי, נסתר אתה מפני
ומלווני בכל משעולי?
כפרפר לבן עף במעלה הנחל,
לשמור עלי ולכוון את אוזני,
לשמוע קול ציוץ הציפור ופעיית הטלה,
למצוא נקודת אור בתוך חושך שכזה.
אדוני ארץ ושומר מפתחות רקיע-
אם כעפר אני לרגליך,
עשה עימי עוד חסד אחד.
השב מעלי כל הרוגי ארץ קודשיך
ושוב מהרה להיכלך.
וכשיגיע יום בקרוב ממש,
יפציע העולם בשחר חדש.
ידעו כולם מי יושב על כיסא הכבוד והגדולה
ואזי נדע שהגיעה הגאולה.
תגובות
בס"ד.
א. בית שני, שורה ראשונה- יש שם טעות הקלדה. זה צריך להיות 'יהללוך' לא 'יהלולוך'.
ב. אני חושבת שאם בהתחלה של השיר כל הבתים הם בני 4 שורות, כדאי שגם ההמשך יהיה ככה.
בקשר ל-א' .. תיקנתי...
בקשר לב'..
לפי הניתוח הספרותי שעשיתי לשיר יש משמעות לכך ששורות הבתים בתחילה הם עקביות ואח"כ לא..
אם את רוצה אני מוכנה לפרט פה את הניתוח.....
בכולופן.. תודה!
השיר מתחיל בשני בתים בעלי ארבע שורות. דבר זה מראה על יציבות הדובר ויחסו כלפי ה'.
בסיום הבית השני יש שני 'מקפים' המתריאים על שינוי.
הדובר מדבר בגוף שני, כאשר במהלך השיר אנו רואים שזה משתנה:
בתחילה זה גוף שני, שמייצג יראה וכבוד. אבל אח"כ זה משתנה לגוף ראשון שזה מייצג את שינוי יחס הדובר לאלוקים.
עכשיו הדובר קצת ממורמר על אלוקים. הוא לא מבין מה ה' עשה לו.
לאחר מכן הדובר ממשיך בגוף ראשון אך פה הוא נראה כיותר מחושב, נרגע מסערת הרגשות.
הבית מחולק לשאלה ותשובה שהדובר נותן לעצמו ובעצם מקבל עליו את החלטת ה'.
בית חמישי חוזר להיות מורכב מארבע שורות כמו בהתחלה. וזה אומר שהדובר הגיע להבנה מוחלטת וקבלת הדברים עם אמונה לעתיד טוב יותר ולגאולה שלימה.
(אנ יכוה לומר שזה דיי מייצג את החיים שלי השיר הזה. עברו עלי כמה משברים בשנה האחרונה. שכנה שלי נפטרה מסרטן. אישה מדהימה. הפיגוע בישל"צ שהשפיע לא רק עלי בצורה כזו ושסבא שלי נפטר לאחר התמודדות ארוכה.
ומה שנשאר זה להאמין ולקוות שהגאולה תגיעה כמה שיותר מהר..)
אם לא הבנתם משו אתם מוזמנים להמשיך ולשלאול..
זה תמיד מועיל להוסיף ניתוח לשיר. זה תורם ליוצרים.