אלו שלא נשכח/ יום הזיכרון התשס"ח
פורסם בתאריך ג' באייר תשס"ח, 8.5.2008
את הטנק השועט במעלה ההר.
את השריקה שנשמעה לפני המטר.
את האש הבוערת בשיח קוצים,
ואת אותם הבנים שנהרגו מאש מרצחים.
את המסעדה ההומה בלהט החום.
את הפיצוץ המחריד ששבר את התום.
את השקט שהשתרר לעת המנחה,
ואת הבנות שנותרו ללא משפחה.
את בית הספר הגבוה המבוצר בצידו.
את הכרוז המודיע 'צבע אדום'.
את הסלון ההרוס לאחר נפילה,
ואת בית הזיכרון למען אלה.
את הדגל המורד לחצי התורן.
את אותן הדמעות תחת עץ האורן.
את אלה שלעולם לא נשכח,
ואת שעליהם נאמר יהיה שם ה' מבורך.
הסיפורים שמאחורי השיר:
בית א':
מלחמת שלום הגליל.
הטנק שעליו מדובר הוא הטנק שבו נהרג בנו של פרופ' אומן (שקיבל פרס נובל..)
לבנו קראו שלמה ועל שמו קרויה אחותי.
בית ב:
אמנם מושמטים פרטים רבים וזה גם לא מדויק.
מדובר על הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים בו נהרגה כמעט כל משפחת סחוויסכורדר
(שגם אותם הכרתי...)
בית ג:
המצב היומיומי בשדרות.
שורה אחרונה בבית- אלה אבוקסיס ז"ל.
תגובות
את העניין שאנשים כבר שכחו.
הסיפור הראשון הוא ממלחמת של"ג, מי זוכר חוץ מהמשפחות את אותם אנשים שנפלו- ורק ביום הזיכרון הרשמי המדינה טורחת להזכירם בדגל עם סרט שחור על הקבר.
הסיפור השני גם כבר בקושי זוכרים. את אותה התקופה מלאת הפיגועים. והיום מי יזכור אותם??
השיר מנסה להעביר מסר של לזכור. לא לשכוח מה שהיה וללמוד מטעויות.
אם לא הבנת מוזמן לחדד את את השאלה..
שבוע טוב.