היא חשה במשקה מחליק במורד גרונה, אל קיבתה.
ראשה הסתחרר, מבטה התערפל.
בניסיון נואש נאחזה בשולחן המתנדנד מולה,
בנסיון נואש לייצב הכל סביבה.
העולם כולו נע סביב, והיא נכנעה לאלכוהול,
מניחה לו לשכר---
המוזיקה הבוקעת מן האזניות היתה מחרישת אזניים.
אנשים סביבה נעו בחוסר נוחות כששמעו את רעמי התופים,
והיא התעלמה.
ראשה פעם בכאב, עור התוף שלה נמתח והתכווץ במאמץ שלא להיקרע.
היא הניחה למוזיקה לשקר---
תגובות
הכותרת שלך חסמה אותי ישר, ומה שהצלחתי לקרוא נתן לי הרגשה של 'זה לא זה'.
[אולי צריך להיות שם כדי לדעת. אולי אי אפשר לדעת בלי להיות שם.]
אבל זו שפיטה סובייקטיבית, אז קחי את זה בערבון מוגבל.
המילים שלך יפות.
מצטרפת לקדמי,
ומדוע לקחת את פרי הדמיון לאחרים, כל אחד יכול לקחת קטע זה לכיוון שלו, בשביל מה לכוון אותם?
בס"ד
אחד הטובים שלך.
הכותרת דווקא לא הציקה לי במיוחד, היא שרתה את המטרה.
יש לך שפה מיוחדת, כושר ביטוי מיוחד.
הסוף תפס אותי. השורה האחרונה.