אני בד"כ בקשר טוב עם אמא שלי והיה לי קשה לשמור בסוד על ההריון, אז סיפרתי לה בשבוע 6 וקצת מתחרטת,
כי ציפתי ממנה להבנה ומרגישה שהיא ממש לא מבינה,
ב"ה זה הריון רביעי ויש לי חולשה והקאות.
יצא לבעלי להגיד שאנחנו קונים סלטים לשבת
ואז אמא שלי אמרה מה הבעיה תכיני, נתנה לי כל מיני שיטות יותר מהירות להכין אבל עדיין לא חושבת שיהיה לי כח להכין.
כשאמרתי לה שאני עכשו בתקופה שיותר קשה לי והיא אמרה כולנו עברנו את זה.
וזה הרגיז אותי כי אני זוכרת מהילדות שהיא היתה חולה הרבה ושוכבת במיטה, מין הסתם חלק היה הריונות
וגם את הגיסות שלי היא מבינה הרבה יותר כשהן בהריון ואחרי לידה וממני יש מין ציפיה כזו לתפקד כרגיל ואסור להראות חולשה.
אז זהו, אולי אני אשתף אותה פחות אבל סתם מבואסת מהתחושה הזו ששיתפתי ואין הזדהות..
כותבת לך רק מרצון אמיתי להקל עליך באמת ולהביא אותך למקום נכון.
