בשבועות האחרונים מתנהלת מערכה כנגד ישיבת הר ברכה וכנגד הרב אליעזר מלמד בעקבות דברים שכתב הרב במשך השנים בטור רביבים בעיתון בשבע, ובכלי התקשורת נמסר כי שר הבטחון מתכוון לזמן את הרב מלמד ל"שימוע" טרם יבטל את מסלול ההסדר בישיבת הר ברכה. בישיבת הרב ברכה לומדים ציונות, אהבת ישראל, ומסירות נפש לעם ישראל על פי דרכה של תורה. בוגרי הישיבה הם ממיטב בניו של עם ישראל והרב אליעזר מלמד עומד על אמיתתה של תורה ואמירתה בקול רם וצלול. התורה אינה שייכת לישיבות, היא מורשתנו הקולקטיבית, והציבור בישראל זקוק להנהגתה הרוחנית והמוסרית הנשמעת מפיו של הרב מלמד.אלו הם הדברים הערכיים הפשוטים שהוא מרגיש בליבו אך אינו מצליח לבטא ובדרך כלל נמנעים ממנו. ה"הסדר" כשמו כן הוא – הסדר, דהיינו הסכמה, על בסיס כבוד ולגיטימציה הדדית בין הצדדים לו. הזמנה לשימוע פירושה נסיון לכפות על המוזמן הסכמה מראש לסמכותו של מי שלפניו באים. ההסדר עם ישיבות אינו פעולה חד צדדית, כאילו זו מתת חסד שביכולת שר הבטחון להעניק למי שנשא חן בעיניו. ללא כבוד הדדי, ללא הכרה אמיתית בתרומת ישיבות ההסדר לצה"ל ולמדינה, דוקא משום המקום התורני והערכי ממנו הם באים, ולכך שקיים אינטרס הדדי וענין הדדי, לא יתכן הסדר. אין כאן ענין אישי. שר הבטחון מייצג את ממשלתו של עם ישראל שזכה להיות ריבון בארצו. כבודו של הרב מלמד הוא כבודה של תורה. אין ואסור שתהיה סתירה בין כבוד מלכות וכבוד התורה. אם שר הבטחון יבקש להפגש עם הרב מלמד בדרך של כבוד, יש לברך על כך, אם נכונה השמועה כי מדובר ב"שימוע", אני מבקש מהרב מלמד שלא ייענה לכך.