חורף תשנ"ד, בקרית-ארבע התקיים כינוס תנועת "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל" בנוכחות כחמש מאות רבנים. בזה אחר זה התריעו הרב נריה זצ"ל, והרב הראשי לשעבר אברהם שפירא זצ"ל ורבנים נוספים, מפני גירוש יהודי חברון. הרב צפניה דרורי, ראש ישיבת ההסדר בקרית-שמונה, קרא להתקומם נגד הממשלה ללא הרמת יד או שימוש בכוח, באופן כזה שישבש את החיים בכל מדינת ישראל . בסיום העצרת פנה כתב הרדיו גיל ליטמן לדב קלמנוביץ', מנפגעי הטרור באינתיפאדה הראשונה, והביע בפניו תרעומת: "אין לי כאן שום כותרת..." קלמנוביץ' הציע לליטמן: "פנה לרב שפירא ושאל אותו במילים אלו: 'כשיגידו לפנות את חברון, מה תאמר לחיילי צה"ל "? ליטמן עשה כמצוותו, והרב שפירא השיב את התשובה המובנת מאליה לכל בן-תורה: "אקרא לו לסרב פקודה". ליטמן שידר את התשובה ברדיו עוד באותו ערב – ומחול השדים התחיל: רבני הציונות-הדתית קוראים לסירוב פקודה לפינוי יהודי חברון. תמיכתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, חתן פרס ישראל לחינוך, בפסק ההלכה, הוסיפה לו תוקף רב. " באותו יום, פתח פסק ההלכה את מהדורות החדשות, ועורר תגובות שליליות וחיוביות בהיקף עצום. איך התבטא לפני עיתונאי חשוב - כבר שנים אני לא זוכר כזו תזזית של תגובות בעד ותגובות נגד, וכל זה בגלל שכמה רבנים אמרו משהו", מעיד הרב יוסי ארציאל . להשמצות אנשי השמאל בממשלה ומחוצה לה, כאילו מדובר ב"פסק פוליטי" שנועד לסכל את הפינוי המתוכנן, לא היה כל בסיס. שלושה חודשים לפני-כן כבר ניתן פסק דומה בתשובה לשאלת חייל מילואים האם עליו למלא פקודה לגרש יהודים מבתיהם. אותו פסק ההלכה הופץ לעיתונות, אך לא עורר אז כל עניין ורק עיתון הצופה ציטט אותו בכתבה קטנה שלא עוררה תשומת לב מיוחדת . כשנפגש למחרת סגן שר הביטחון מרדכי (מוטה) גור עם הרב שפירא בניסיון לשכנעו לשנות את הפסק השיב לו הרב שפירא: "לא אני קבעתי זאת אלא התורה, ואני לא יכול לעשות מסחר בתורה". לימים שאל קלמנוביץ את הרב שפירא איך החליט ככה? הרים הרב שפירא אצבעו ואמר: 'מלמעלה '. מאותו דיווח צמח גם מונח חדש, שמכאן ואילך ילווה את המאבקים הפוליטיים בנושא עתידם של חבלי יש"ע: רבני הציונות-הדתית . הצלת חברון באותם ימים סכנת גירוש ממשית ריחפה על תושבי השכונות היהודיות בחברון, לאחר מעשהו של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. חייל מילואים מפלוגת הנדסה הפנה שאלה לאיחוד הרבנים, בנוגע להשתתפות בפינוי מבנים צה"ליים "אפילו לא הוצאת תושבים מבתיהם, אלא שלב קודם לזה", מדגיש הרב יוסי ארציאל . בכ"ג באדר תשנ"ד (6.3.94) הסכנה עלתה שלב, הושג רוב בממשלה בעד פינוי מתיישבי חברון. והמאבק להצלת היישוב היהודי החל. "מי שסימן את הכיוון היה ר' אברום זצ"ל ."איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל" בראשותו קיים דיון נרחב באותו הכנס בקרית ארבע, בו הוברר הפסק כי פינוי חברון וגירוש יהודיה אסור לחלוטין. ראש הממשלה הבין לפתע כי מול תכנית הגירוש עומדת חזית אחידה, מוסרית ואיתנה, ובראשה הרבנים הדגולים ביותר, הוא עיכב את ביצוע ההחלטה, והיא נדחתה עד להורדתה מסדר היום ", משחזר נועם ארנון מראשי היישוב היהודי בחברון . זמן קצר לאחר מכן, בג' בניסן (15.3.94), התקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב "הפגנת הרוב היהודי" נגד פינוי חברון. רבבות מילאו את כיכר מלכי ישראל בתל אביב והצהירו - "שומרים על עיר האבות – כולנו חברון!". ראשי המחנה הלאומי, רבנים ואנשי רוח, פוליטיקאים ואנשי ציבור התייצבו לצד עשרות אלפי אזרחים לימין חברון והעבירו מסר ברור: אם תתקבל החלטה על ביצוע הפינוי, ההפגנה הזו היא רק ההתחלה . " עמידה האיתנה יצרה מומנטום. הסטיקר "חברון-מאז ולתמיד" נפוץ בכל הארץ. בחול המועד פסח נערכה עצרת המונית בקרית ארבע בהשתתפות עשרות אלפי אנשים. חברי הכנסת מהליכוד, כולל אריאל שרון ובנימין נתניהו, ורוב חברי הכנסת מהמחנה הלאומי- ציוני התאחדו בהצהרה: "אם תגעו בחברון – אנחנו נהיה שם!". גזרת הפינוי בוטלה." עובדה היא כשתוצאה מן הפרסום ומכנס הרבנים החליט ראש הממשלה לדחות את הפינוי", כך הביע הרב נריה את שמחתו בראיון לגליון 612 של כפר חב"ד . מי שהיה מנכ"ל משרד החוץ וראש צוות המו"מ עם אש"ף, אורי סביר, גילה בספרו כי רבין דחה את פינוי חברון מחשש לתגובה הציבורית. ר' אברום עמד באומץ על דעתו גם מול לחצים כבדים. סגן שר הבטחון, מוטה גור, נשלח אליו מספר פעמים כדי שישנה את דעתו, אך ללא הועיל. באחד הפגישות התגלה סיבה נוספת לביטול הפינוי בחברון: "הפסק שלך בנוגע לסירוב פקודה מנע את הפינוי בחברון", גילה מוטה גור, לרב אברהם שפירא בביקורו השלישי בבית הרב באותו זמן. "רבין היה מוכן להתמודד עם הכל, אבל עם קרע בצבא לא היה מוכן להתמודד". ניסיונות השכנוע כשלו, והפסק כאמור נשאר בתוקפו. בעקבות אותה הצהרה של גור, נהג הרב לומר: "מכאן רואים יסוד שלנהוג על פי התורה זו לא רק הלכה, אלא גם עצה טובה ...".