"מד"א הוא גוף סטטוטורי שהוקם על ידי המדינה. לפני הקמת המדינה כל יישוב הקים לעצמו סניף של מגן דוד אדום. בגישה הממלכתית של דוד בן גוריון הלאימו את כולם וביטלו את קיומם העצמאי, כחלק ממגמה כללית של ריכוזיות ממשלתית. מה שמעורר את התהיות מדוע מדינות אחרות יכולות שיהיו להן גופים עצמאיים לחלוטין שכפופים לאגודה ארצית לפי אמנת ז'נבה, אבל אצלנו לא. למה אנחנו צריכים גוף ארצי אחד?" תוהה עו"ד זיו מאור, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, על רקע מחאת תורמי הדם שמסרבת לגווע. "חוק מגן דוד אדום המסדיר את פעילות הארגון כאגודה נחקק אי שם בשנת 1950. המהות של אגודה ארצית מתאימה יותר לתפקיד של חיל רפואה במצב מלחמתי ולא למצבי שגרה. לעיריית פתח תקווה למשל, לא אכפת שמדובר באותו גוף כמו בעיריית קריית אתא. אבל מכל מיני סיבות לחברה החרדית זה אכפת. בשכונות החרדיות בארצות הברית יש כמה וכמה חברות שעוסקות בכך. למה אצלנו המבנה הוא ריכוזי? בלא מעט מדינות יש כמה גופים להצלת חיים שמתחרים זה בזה, מה שתורם ליעילות שלהם. גוף מונופולי הוא מבנה ייחודי למדינת ישראל", הוא קובע. נושא המונופול של מד"א חזר לכותרות השבוע (שלישי) כאשר ועדת הבריאות בראשות חברת הכנסת עידית סילמן התכנסה לצורך דיון על מחסור במנות דם בישראל. בעוד במשרד הבריאות טוענים כי הירידה המשמעותית בהתרמות הדם, שגורמת לפגיעה קשה במלאי הדם במדינה, בפעילות בתי החולים ובמוכנות המדינה למצבי חירום, נגרמה בשל התחלואה הגוברת בנגיף האומיקרון, מתברר כי ישנה סיבה נוספת למחסור החמור: מחאתם של תלמידי הישיבות שהפסיקו לתרום דם בשל שינוי בטופסי התרומה. שר הבריאות ניצן הורוביץ, שהגיע לתחילת הדיון, סיפק את הגרסה שלו למחסור במנות דם: "יש מחסור זמני בתרומות דם והוא נגרם בגלל תחלואה באומיקרון משום שהחולים ואלו שבאו איתם במגע נמנעים מלקבל מהם תרומה. מחסור שכזה הוא זהה לעוד הרבה מדינות. המחסור בדם בעולם הוא הגרוע זה ארבעים שנה וזה בגלל הקורונה ולא מכל סיבה אחרת. בשוטף צריך אלף תרומות דם ליום. בימים האחרונים כבר יש אלף ומאה תרומות, וזה יביא לפתרון הבעיה תוך כמה ימים". לאחר שמבחינתו ביטל את הצורך בתרומת הדם של בני הישיבות הוא לא היסס למתוח עליהם ביקורת חריפה: "לשום מגזר בישראל אין בעלות על בנק הדם והכללים מתעדכנים בהמלצת צוות מייעץ ובהוראת משרד הבריאות. גם מד"א מעדכן את השפה בטפסים שלו כדי שיהיה מתאים. בעבר כדי לאתר דם שמתאים למחלות נדירות היה צורך בארץ מוצא של ההורים והיום זה כבר לא רלוונטי. ההחלטה להיתלות בזה כדי להצדיק חרם חשוכה ומטופשת". מעניין לציין כי לאחר שאמר את דבריו בפתח הישיבה הוא נטש את הדיון ולא נשאר כדי לשמוע את דעתם של אנשי המקצוע בנושא. "כאילו אב ואם זו בושה" הסאגה החלה לפני כארבעה חודשים כאשר בחורים מהישיבה הגבוהה במצפה רמון, שארגנו אצלם בישיבה התרמת דם המונית, גילו להפתעתם שינוי מוזר בטפסים השגרתיים שמתבקש כל תורם דם למלא. עד אז בטופס התרמת הדם נדרש התורם למלא "ארץ מוצא אב" ו"ארץ מוצא אם", ואילו בטפסים החדשים נכתב "ארץ מוצא הורה 1" ו"ארץ מוצא הורה 2". "הופתענו לראות את הטופס, ואחרי התייעצות הודענו להם שבפעם הבאה שיבואו עם הטפסים המקוריים שכתוב בהם אבא ואמא, ואם לא אנחנו מבטלים את התרומה, היות שלא נוכל למלא טופס שנוגד את ערכינו", משחזר דביר זלצמן, האחראי על תיאום תרומות הדם בישיבת מצפה רמון ומוביל את המחאה יחד עם הרב אודי הראל, ר"מ בישיבה. "בכירים במד"א הבטיחו לנו שיחזירו את הטופס הקודם, ובינתיים פנינו לעוד ראשי ישיבות שיעשו כמונו". מה הפריע לכם כל כך? "מנסים להשתמש בנו התורמים כדי למחוק את ההורים שלנו. נולדנו לאבא ואמא. כ־72 אחוזים מהתורמים הם דתיים וחרדים ובכל זאת כופים עלינו אג'נדות להט"ביות של הורה 1 והורה 2". אחרי שישיבות נוספות הצטרפו למחאה שכבר מנתה יותר מארבעים ישיבות, קיבלו זלצמן וחבריו מראשי בנק הדם הזמנה לפגישה, שבה הוסבר להם מדוע מדובר בנתון חשוב של תתי־זנים המאפשרים לפלח מנות דם ומחלות לפי ארצות מוצא ובסיומה סוכם להמליץ לוועדה להחזיר את אבא ואמא לטופס. "אחרי כשבועיים קיבלנו טיוטה של טופס שכתוב עליו אבא ואמא והובטח לנו שזהו הטופס שיודפס בתוך שבוע. עבר שבוע וזה לא קרה. אחרי תירוצים חוזרים ונשנים הבנו שזה לא הולך לקרות. רק לפני כחודשיים ראינו בשטח שאכן הופצו טפסים חדשים, בלי הסעיף מדובר. שאלה שהסבירו לנו את חשיבותה פתאום נעלמה. הבנו שהמחיקה לא נעשתה מכיוון שמדובר בנתון שאינו חשוב אלא מתוך אג'נדה להט"בית". לשיטתו, מחיקת הסעיף אינה פותרת את הבעיה, ואת הטענות שהוא וחבריו גורמים לפיקוח נפש הוא מגלגל לפתחו של מד"א. "להוסיף שתי רובריקות לוקח כמה דקות. פיקוח נפש זה כשאי אפשר לפתור את הבעיה. באחריותו של אחראי תרומות הדם של מד"א להביא את התורמים לתרום דם. אנחנו תורמים מעצמנו בשמחה רבה כל שלושה חודשים, בלי לדעת לאן הולכות התרומות. אצלנו בישיבה תורמים בכל פעם כמאתיים מנות דם וכמויות דומות נתרמות בישיבות נוספות. אם זה פיקוח נפש, שישנו את הטופס ומיד יקבלו אלפי מנות דם. אם חסרות אלפיים מנות דם, הם יקבלו ארבעת אלפים וזה יפתור את האירוע באופן מיידי. מד"א הוא ארגון הצלת חיים שלא אמור להתעסק באג'נדות. זה דבר שלא להם. שלא ייכנעו לאג'נדות של השר, ובמקום לכפות עלינו התורמים השקפות עולם פרוגרסיביות שיכבדו את ערכינו. ביקשנו מהם שיביאו באופן חד־פעמי את הטפסים הישנים והם סירבו. כל עוד זה לא קורה, כנראה שהם מודים שזה לא פיקוח נפש". ברשימת הישיבות שהצטרפו למחאה נגד הטפסים להתרמות דם במד"א נמצאות ישיבות בכירות בציונות הדתית, ביניהן ישיבת מעלה אדומים, ישיבת שבי חברון, ישיבת ההסדר באילת, ישיבת ההסדר בבית שאן, ישיבת איתמר, ישיבת שדרות, ישיבת אולגה, ישיבת שדמות מחולה, ישיבת אלון מורה, ישיבת הכותל, ישיבת עטרת כהנים, מכינת עלי, ישיבת הר המור, ישיבת ניר בקריית ארבע, ישיבת אור וישועה, ישיבת מעלה אליהו וישיבות רבות נוספות. ראשי ישיבות בכירים בציונות הדתית קראו לתלמידיהם להמשיך במאבקם נגד השינוי בטופסי מד"א ושלא לתרום דם עד להשבת טופסי ההתרמה הקבועים. "חובתנו להמשיך במהלך שבו פתחנו, להרים בגאון את דגלנו, דגל התורה ודגל דרך ארץ המצטרפת לתורה, לעמוד על שלנו, ולדרוש להשיב את טופסי תרומת הדם כפי שהיו, עם סעיף 'אב ואם', ואז בשמחה, נחזור ונתרום מדמנו למען חולי עמנו", כתבו במכתבם. לצעדי המחאה הצטרפו רבה של ירושלים הראשון לציון הרב שלמה עמאר, נשיא מוסדות כיסא רחמים הרב מאיר מאזוז, רבה לשעבר של קריית ארבע-חברון הרב דב ליאור והרב צבי ישראל טאו, שגינו את ההחלטה של מד"א: "כל זאת באלימות ועל ידי כפייה ברוטלית של דעותיהם ולחייב את תורמי הדם לחתום על טופס תרומה אשר מחקו ממנו את המילים 'אב ואם', כאילו בושה היא שמשפחה היא דווקא של אב ואם. והיו לא תהיה!" הם קראו. מנגד, ישנם רבנים נוספים שאף שמתנגדים לצעד השנוי במחלוקת של מד"א, סבורים שאין מקום למחאה זו. כך למשל בישיבת אור עציון ובישיבת בית אל. בישיבת רמת גן מצאו פתרון יצירתי והוציאו אוטובוס של התלמידים למרכז הרפואי שיבא, שם תרמו דם באופן ישיר לבית החולים תוך שימוש בנוסח הטפסים המקורי. "הטופס החדש של מד"א מאוד בעייתי מכמה טעמים", פורש את משנתו הרב רפי פוירשטיין, מראשי רבני צהר. "ראשית, מפני שצריך לשמור על התא המשפחתי המסורתי, המקובל והטבעי. זה כמובן לא סותר את גישתי שהקהילות הדתיות צריכות לקלוט את הלהט"בים ולתת להם מקום, אבל זאת לא דרכנו. בנוסף לכך, אני לא חושב שמנהלים קרבות אידאולוגיים בצורה כזאת. יש כאן שאלה שיש בה מחלוקת, לא מגלגלים את המחלוקת הזאת על גב הציבור. לא אונסים את הציבור לדעה כזאת או אחרת. זה בעיניי תהליך דורסני, שעושים תהליך בלי הידברות". "שווה בנפשך זוג נשוי שיש בתוכו ויכוח חריף, זה לגיטימי. מתי זה מתחיל להיות בעייתי? כשזורקים צלחות אחד על השני. אנחנו נמצאים בתוככי ויכוח חריף, אבל לא זורקים צלחות אחד על השני", הוא אומר נחרצות. "ויכוח לגיטימי בתוך משפחה הופך לבעיית שלום בית כשהוא יוצא מהגבולות ומאיים על שלמות המשפחה. שבירת הכלים במקרה שלנו - זה פיקוח נפש. מבחינתי זה קו אדום. אם למשל חייל בעל עמדות שמאליות יסרב לשמור על יישובים יהודיים ביהודה ושומרון, זאת חציית קו אדום". לשיטתו של הרב פוירשטיין, אם הישיבות היו מסרבות לקבל תרומות דם ממד"א, ניחא. "אבל כשהם, כקולקטיב, לא מוכנים לתרום אבל מוכנים לקבל, במי אנחנו פוגעים? אומנם אני מתנגד לצעד של מד"א, אבל הם לא פגעו בנפש. פרט לכך, כל צורת התפיסה של אנחנו והם גורמת לוויכוח, חריף ככל שיהיה, לפגוע בתחושת השותפות הבסיסית ומהווה איום על קיומנו. זאת פגיעה לא מידתית. יש גבולות לוויכוח. זאת סיבה לדחות ניתוח מציל חיים של אזרח תמים ששוכב בחדר ניתוח רק בגלל שחסרות מנות דם מסוג O ?!" הוא תוהה. לפרק את מונופול בנק הדם שינוי טופסי ההתרמה במד"א הוא צעד נוסף במדיניותו של שר הבריאות ניצן הורוביץ. עם כניסתו לתפקיד לפני כחצי שנה החליט לראשונה לאפשר ללהט"בים לתרום דם, דבר שלא התאפשר להם לעשות עד כה בשל חשש למחלות. "אין הבדל בין דם לדם", הוא הכריז. לפיכך הסעיף שאסר על קבלת תרומת דם מגבר שקיים יחסים עם גבר אחר בוטל, ובמקומו מופיע בשאלון תרומת הדם סעיף שוויוני שאינו נוגע למגדרו או לנטייתו המינית של התורם. "יש כאן מגמה של שר הבריאות, שלא כל כך עוסק בבריאות אלא יותר בקידום הלהט"ב", אומר מיכאל פואה, יו"ר פורום משפחה וערכים. "זה התחיל מהסרת ההסתייגות המקצועית שמנעה מגברים חד־מיניים לתרום דם באופן חופשי. ההסתייגות המקורית לא הייתה מסיבות אידאולוגיות אלא מסיבות מקצועיות. הוא נכנס למשרד ופתאום השתנו ההנחיות, לא בגלל שגילו חידוש מדעי אלא בגלל שלשר הבריאות יש אג'נדה פוליטית והוא פועל בדרך שבה הוא פועל. בהמשך זה בא לידי ביטוי בשינוי הטפסים". "בנק הדם צריך לעסוק בדבר אחד: להביא כמה שיותר דם", הוא מזכיר. "אם מד"א בוחרים לצפצף על חלק מהתורמים שלהם, כנראה המונופול של בנק הדם צריך להיפתח לגופים אחרים שיודעים לכבד את התורמים. מד"א איבד ביושר את האמון של חלק גדול מהציבור. אם הסעיף לא היה הכרחי היו מורידים אותו מלכתחילה, אבל לא עשו את זה אלא שינו ל'הורה 1' ו'הורה 2'. כלומר, אם היו מגיעים למסקנה שבאמת אין צורך, לא הייתה כזאת מחאה. הם לא באים ואומרים שהסרת הסעיף נובעת ממחאה צודקת או לא צודקת אלא מנסים לטשטש ולומר שהבעיה נובעת מהאומיקרון. הם בורחים מלהודות שבגלל ההתנהלות שלהם ירד משמעותית מספר התורמים. הם מתנהלים בדרך לא שקופה, שלא נראית אמינה ומקצועית, וממילא ההסברים הללו אינם משכנעים. השר מתגאה בכך שהוא דואג לארגונים שהוא מוביל. הגיע הזמן לשבור את המונופול של מד"א. יש עוד ארגונים כמו עזר מציון וארגון הצלה שיכולים לעשות לא פחות ממד"א ושיכבדו את ציבור התורמים". לדבריו, פיקוח הנפש מונח על כתפיהם של שר הבריאות ומד"א ולא על כתפיהם של האזרחים התורמים. "האזרחים התורמים עושים זאת מרצונם ותורמים מדמם. אין סיבה שישתו את דמם, יבעטו בהם, יזלזלו בהם ויתייחסו אליהם בפטרונות כזאת. אנחנו נתרום כשטוב לנו, ואם פוגעים באמון שלנו ומזלזלים בערכים הכי יסודיים שלנו, למה מצפים שיתרמו להם?" תוהה פואה. "שר הבריאות יצר את המשבר ובמקום לעמוד ולהגיד 'סליחה, לא הייתי מודע לאיזה משבר אני מכניס את מערכת הבריאות', באים אל התורמים בטענות? זה פשוט הזוי". "בשאלונים הללו עושים שימוש סטטיסטי", מרחיב פרופ' סודי נמיר, מומחה ברפואת משפחה ורופא בחדר מיון. "נניח שמתגלה אחרי כמה זמן שקבוצה מסוימת לקתה במחלה זיהומית, כמו שעלו בזמנו על איידס, וירוס HTLV או כל מיני מרכיבים שיכולים לעבור במנת דם. שאלת המוצא של ההורים מהווה נדבך נוסף שיכול לתת אינפורמציה יקרת ערך. כמו כל שאלה שמטופל נשאל כשהוא מגיע לרופא לגבי רקע גנטי. זה לא דבר קריטי אבל זה בהחלט היווה יתרון, והשמטת הסעיף מהווה חיסרון והפסד של אינפורמציה מאוד יקרה שיכולה לתרום. החליטו לעצום עיניים ולהתעלם מזה. מדובר בצעד מיותר לגמרי". בנוגע להחלטת שר הבריאות לאפשר לגברים חד־מיניים לתרום דם מסביר פרופ' נמיר כי דווקא במקרה זה, על אף שמדובר בקבוצה כוחנית שמצליחה לקדם את האינטרסים שלה אף על פי שיש בה יותר גורמי סיכון מכל קבוצה אחרת, הדבר לגיטימי בזכות ההתפתחות הטכנולוגית. "מלכתחילה מדובר היה בנקיטת אמצעי זהירות. היות שהתופעה הפכה להיות יותר נפוצה, סוקרים את מנות הדם בצורה יותר מדוקדקת. סומכים יותר על שיטות הניטור של וירוס HIV , כך שיכול להיות שמדובר בצעד לא כל כך משמעותי. אני לא חושב שיש בעיה לקחת תרומות דם מלהט"ב, אם מנות נבדקות כמו שצריך. בהחלט יש כלים כדי לבדוק ולסקור את המנות כדי שאף אחד לא יבוא לידי סיכון במידה והמחלות הללו קיימות. כמו שהצליחו בעזרת הטכנולוגיה לאפשר תרומות דם מבני העדה האתיופית והדבר הזה מבורך, היות שהוא מגדיל את מעגל התורמים". מנגד, עובד בכיר בבנק הדם שעוסק בהתאמת מנות למטופלים דיווח כי מאז שהוסרו הסעיפים המדוברים נוצר בלגן. "עד היום היו מקרים שהיה אפשר להתאים דם לחולים על פי ארץ המוצא של התורם וככה למצוא יחסית מהר, אבל מאז שלא כתוב - הכול נהיה הרבה יותר מסובך". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "למשרד הבריאות יש ועדה מקצועית מייעצת למדיניות עירויים בראשות פרופ' נוגה מני ובהשתתפות מנהלי בנקי דם בארץ. הוועדה מייעצת למשרד בסוגיות מקצועיות הקשורות למתן דם ומוצריו. השינויים שהוזכרו נדונו והומלצו על ידי הוועדה המקצועית ואומצו על ידי משרד הבריאות". למרות פניות חוזרות ונשנות, מארגון מד"א לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.