# רב צבאי ראשי שאינו בעל שיעור קומה של מורה הלכה יהפוך לבלתי רלוונטי # צריך ליצור באוניברסיטאות חבורות של בני תורה, ויש למנות דיינים שמכהנים גם כרבנים כדי לאחות את הנתק בין בתי הדין לציבור # ראיון בענייני השעה עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, נודע בעולם הישיבות בעיקר בשל חיבורו המונומנטלי 'יד פשוטה' על 'היד החזקה' משנה תורה לרמב"ם. פרט ידוע פחות עליו הוא היותו דוקטור למתמטיקה מטעם אוניברסיטת טורונטו. דעותיו המוצקות בענייני ארץ ישראל הן דווקא ידועות. יחד עם זאת, הרב רבינוביץ' אינו מרבה להתראיין, וכשביקשנו לערוך עמו ראיון בענייני השעה הוא לא כל-כך הבין מה יש לו לחדש. אנו סברנו כי בראיון עם אחד מחשובי תלמידי החכמים בציבור הדתי-לאומי יש דווקא עניין ציבורי רב, וכך הגענו לחדרו בישיבה. שוחחנו עמו על הגירוש ועל מה שאחריו, על הבחירות, על עולם התורה הדתי-לאומי, על האקדמיה ועל פכים קטנים וגדולים. אפילו הגויים יודעים מהו לדעת הרב שורש הכישלון במאבק על גוש קטיף? "קשה מאוד לקבוע מסמרות בדברים כאלה, ואני גם לא מומחה לסוציולוגיה, לפסיכולוגיה ובוודאי שלא לפוליטיקה. אבל אני חושב שיש פה שני צדדים חשובים שצריך להדגיש בעניין המאבק. מצד אחד אני לא חושב שהיה פה מחדל גמור. היה חשוב מאוד להוכיח שאנחנו מנהלים מאבק בלי אלימות, וזה אכן הוכח. אין לי גם ספק שהלקח הנלמד מזה יחלחל למודעות הציבור. מצד שני, היתה חסרה נחישות אצל החיילים שלנו. ברור שיש לנו חלק לא מבוטל בצבא מבין החיילים והקצינים הזוטרים, ואף בדרגים גבוהים יותר; אבל לא הצלחנו להבהיר נקודה בסיסית מאוד. "אפילו הקוד האתי של צה"ל מדגיש שיש פקודות שעליהן מתנוסס דגל שחור. מהו דגל שחור? הכוונה היא לפקודות אנטי מוסריות. פה נקלענו למצב שלא הובהר מספיק, גם לחיילים מהציבור שלנו, מהו מקור ההכרעה המוסרית. על זה אפשר לומר את מאמר חז"ל: 'כמתוקנין שבאומות לא עשיתם, אלא כמקולקלין שבהן'. ודאי שאצל האומות המתוקנות במערב המוסר נובע מן המקרא, כלומר מתורת ישראל. היחס לזולת, הכבוד אליו, זכויותיו על ביתו, רכושו וכבודו כל זה נובע מעצם היותו של האדם נברא בצלם אלוקים". הרב רבינוביץ' מתרגם סימולטנית מהצהרת העצמאות האמריקנית, הפותחת במילים: "אנו סוברים שהאמיתות הללו מובנות מאליהן, שישנן זכויות לאדם שאינן ניתנות לביטול, כי מקורן הוא מן האלוקים". "ברור שבין הזכויות האלו קיימת גם הזכות להחזקת רכוש שהאדם השיג ביושר. והנה, היתה פנייה לבג"ץ לפני הגירוש שהתבססה על זכויות האדם. אבל בג"ץ לא הבין שזכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם מעוגנות בעצם היותו נברא בצלם אלוקים. בג"ץ כתב שנכון אמנם שזכות האדם על רכושו היא זכות בסיסית, אבל השאלה אם יש ליהודים זכויות כאלו מעבר לקו הירוק צריכה עיון. לטענתם, מקור הסמכות הוא חקיקת הכנסת, שאינה חלה מעבר לקו הירוק, בעוד שזכויות הערבים מוגנות על-ידי אמנות בינלאומיות. זאת אומרת שרק אצל העם שהנחיל את המוסר לעולם אין למקור המוסר המערבי התורה מקום. "עד כדי כך מגיעים הדברים, ששמענו שרצו להעמיד לדין רבנים שפסקו שאסור לגרש אנשים תמימים מבתיהם, כאילו הרבנות היא פקידות בביורוקרטיה הממשלתית. פתאום לרבנות אין זכות לפתוח את הפה ולומר מהן החובות המוסריות. דבר זה הוא כישלון חרוץ של העם, המדינה והציבור שלנו. "אילו כל החיילים הדתיים וכל החיילים המעריכים את המורשת המוסרית של המסורת היו מבינים שמדובר פה בפקודות המתנגדות עקרונית לערכי המוסר הנצחיים, העניין לא היה יכול להתבצע. עשו לנו מין שטיפת מוח כזו, שכאילו לרבנים ולתורה אין שייכות למוסר, ומותר להיכנס לבית ולהוציא בני אדם שלווים שבנו את ביתם במו ידיהם, שלא עשו עוול לאיש, ושכל חייהם יצירה ועמל כפיים ביושר, ולגרשם מבתיהם. הרבה חיילים לא הבינו שאין לכך שום בסיס". הרבנים התבלבלו היו רבנים שאמרו שלא לסרב פקודה. "לכן ציטטתי את הצהרת העצמאות של האמריקנים, שאומרת שמקור הסמכות הוא מלמעלה. בג"ץ שלנו לא רצה להבין את היסוד הזה, ומכאן נבע גם בלבול עצום, שגם רבנים לא הבינו זאת. הרי זה דין פשוט, שאפילו אם אדם מציל את נפשו על-ידי לקיחת רכושו של חברו הוא אישית חייב לשלם. זה דין פשוט שאין בו שום מחלוקת, ואין שום סמכות בעולם שיכולה להתיר דבר כזה לא רבנים ולא שופטים. ואת האמת הפשוטה הזו אנחנו לא הבנו. ברור שלא ניתן היה להבהיר זאת באותו רגע, אך זה מורה שבמשך שנים משהו התקלקל מאוד בהבנתנו המוסרית". וכיצד החייל הפשוט ידע להחליט על-פי מי לנהוג? "אינני יודע מה החייל הפשוט צריך להחליט, אך הרבנים צריכים לדעת! אמנם אין סנהדרין, וזו בעיה קשה. אי אפשר לומר בבירור שדעה מסוימת היא הדעה האמיתית. מאידך גיסא, אם יבואו רבנים ויבטלו שבת, תפילין, איסור רצח ואיסור ניאוף האם לא נצפה שהחייל היהודי והתלמיד הפשוט יבינו שזה לא כך?! אז מדוע כאשר מדובר ב'לא תגזול' וב'לא תגנובו' רבנים יכולים לומר שזה לא כך?! הרי יש דברים בסיסיים שכל יהודי צריך לדעת. בכל ההיסטוריה של עם ישראל לא היה מצב שבו חיילים יהודיים גזלו והוציאו יהודים מבתיהם". איך נוכל למנוע גירושים נוספים בעתיד? "אין לי פתרון פלא, אך בוודאי עלינו להעמיק את חינוכנו למצוות שבין אדם לחברו, שהן יסוד לכל התורה כולה. בזה צריך להתמקד. ברור שישנם צדדים נוספים, כמו חיזוק הבנת חשיבותם של עם ישראל וארץ ישראל ועוד כל מיני דברים, אך יסוד המוסד הוא בין אדם לחברו, יחד עם הבהרת מקור הסמכות המוסרית". מה דעת הרב לגבי האופי של המאבק בסגנון "באהבה ננצח"? "אני לא בקי במאבקים ציבוריים. אני חושב שהדגש על מניעת מלחמת אחים הושג, אך על חשבון עוול נורא למגורשים". "לימין יש סיכוי לנצח" יש צורך לבצע שינוי בהנהגה? "איני יודע. יש שם אנשים טובים, ומן הסתם יש גם פחות טובים, בזה איני מבין גדול. אך אני מוכרח לומר שלבי כואב על כך שגם אחרי כל מה שעבר עלינו, עדיין המנהיגות הפוליטית שלנו לא מבינה שיש לעשות יד אחת עם כל מי שטובת עם ישראל עומדת בראש חשבונותיו, על מנת למנוע גירושים נוספים". למי הכוונה? "לצד ימין של המפה הפוליטית יש גם היום רוב. הרי גם לפי הסקרים-שקרים של היום יש לליכוד, למפד"ל-איחוד לאומי, לישראל ביתנו, לש"ס, ואולי לעוד מפלגות באותו קו לא פחות ממה שמנבאים לאלה שדוגלים בגירושים נוספים. אילו היו יוצאים בהכרזה לעם שכל אלו יעשו יד אחת, זה היה משנה את כל הפסיכולוגיה של העם. הרי כל היאוש שאחז בחלקים מסוימים של העם נוצר בגלל שהם חושבים שכבר 'נפסקה הלכה' ואין על מה לדבר. אבל במה עוסקים הפוליטיקאים שלנו? כל אחד רוצה למשוך מנדט או שניים מהשכן, במקום ליצור חזית אחת, שתעמוד על כך שאין מפנים יישובים ואין מגרשים יהודים". האם הרב סובר שיש להצביע בבחירות? "ודאי, שאם לא כן ניתן לכל מיני כוחות אפלים להשתלט על המדינה". ומה עם הטענה שאם נשתתף בבחירות אנו משתתפים במשחק מכור, ואם יהיה גירוש נוסף לא נוכל להיאבק נגדו? "זכותנו בכל מקרה להיאבק נגד זה. גם היום יש סיכוי שהם לא יצליחו. אבל הלב כואב על זה שהמנהיגות שלנו לא מבינה את האמת הפשוטה הזו, שבעת משבר אין טעם לדאוג רק לחוג הצר שלנו". הרב לא הזכיר את 'יהדות התורה' כשותפה אפשרית. "אילו נוצרה חזית אחת גדולה שמכריזה על היסוד הזה, שעליו אנו מאוחדים ואיתו אנו הולכים לשלטון, שלא מגרשים יהודים מבתיהם בשום מקום בארץ אין ספק שבמצב כזה גם החרדים היו מצטרפים". כיצד הרב חושב שניתן להתגבר על הפילוג שחל בעולם התורה בין חרדים לדתיים-לאומיים? אני חושב שבסופו של דבר, מי שבאמת התורה חשובה לו, אלה שעוסקים בה ומנסים בכל כוחם לקיים אותה כל אלו יתקרבו זה לזה. יש כל מיני יצרים שגורמים פיצול, ועם ההעמקה בתורה והזהירות בקיומה יתוקן הדבר. התיקון יבוא מהיחידים. כאשר כל אחד יעמיק את יראת השמים שלו, רבים מהגורמים לפיצול יהפכו לדברים של מה בכך וייעלמו". היתה פה חברה אידיאלית מה הרב אומר על הטענה שהציבור שלנו עוסק יותר מדי בארץ ישראל ופחות מדי בדברים אחרים? "תמיד אפשר לומר לא מספיק. ככל שאנחנו עושים יותר מצוות צריך לעשות עוד יותר. אבל בל נזלזל בעובדה שההתיישבות ביש"ע מדגימה (וכך היתה ההתיישבות בגוש קטיף) לא רק דבקות בארץ ישראל, אלא גם יצירה חברתית למופת. נוצרו קהילות עם אחריות הדדית. יש שם התפתחות כלכלית למופת. "עכשיו החריבו את גוש קטיף, אך הוא היה סיפור כלכלי מוצלח ביותר, שכמעט אין כמוהו בארץ. אנשים בנו מערכת כזו, שלפי מה שפורסם, היצוא החקלאי שלה היתה 11 אחוזים מהיצוא החקלאי של כל המדינה. איך אפשר לומר שזו התמקדות יתר בנקודה של ארץ ישראל? יש פה חברה, כלכלה, דאגה לזולת, בניית ערבות ישראל, ויש פה גם בניית תורה. אין לך אחד מן הישובים הללו שאין בו מוסדות תורה. "יש חשיבות גם ליצירת רגש קהילתי. בערים הגדולות מוצאים אנשים שגרים באותו בניין אבל אפילו 'בוקר טוב' הם לא אומרים אחד לשני. יש ניכור וייאוש. ביישובים אין מצב כזה. יש חיים קהילתיים פוריים. אסור לזלזל בכל העושר הזה, ויש להמשיך לבנות לפי הדגם הזה משני צדי הקו הירוק". אי אפשר בלי הצבא מה צריך היום להיות היחס לצבא? "צריך להבין שעם שלא יכול להגן על עצמו לא יוכל לעמוד. בלי צבא, אויבינו מסביב לא ייתנו לנו לשרוד, וזה הדבר הפשוט ביותר, שבלעדיו אין אפשרות לחיים בשום מקום בעולם, ובוודאי לא פה. לכן הצבא הוא כורח חיוני וחייבים לשרת בו. אם לא נשרת בו אנחנו כורתים את הענף שעליו אנו יושבים. "במקביל, יש לחנך את ילדינו לכך שהצבא אמור להגן על עם ישראל וארץ ישראל, ולא חס ושלום להילחם נגד עמו. זה הגבול, ואם כל החיילים שלנו יהיו חדורים באותה מודעות, אין ספק שלא יהיו עוד חורבנות בעזר ה'". מה צריך היום להיות היחס למדינה וליום העצמאות? "יום העצמאות הוא לא המדינה והמדינה היא לא יום העצמאות. ברור שיום העצמאות מסמל ישועה גדולה שלא היתה כמוה מזה הרבה דורות. אל לנו להיות כפויי טובה כלפי שמים. זכינו לראות קיבוץ גלויות שלא היה כמותו מעולם, כשהיום אנו זוכים לראות בארץ שישה מיליון יהודים. הרי אם דבר כזה אינו נוגע ללבנו ולא נודה לשמים על קיבוץ גלויות כזה, אנו לא ראויים לרחמי שמים, רחמנא ליצלן. זה מלבד הנסים שעינינו רואות. הרי אנו יושבים כשמסביבנו אויבים מכל צד, שכל הזמן משחיזים את חרבותיהם, וברוך ה' אף-על-פי-כן המדינה משגשגת. את הצרות שיש לנו, כמו הגירוש מגוש קטיף לא האויבים עשו, אלא אנשים משלנו. האויבים לא הצליחו בשום תכנית מתכניותיהם, ומי שאינו מודה לקב"ה על כך אינו ירא שמים". ומה עם הממשלה? "צריך להחליף אותה. אם נדע איך לעמוד על העיקר ולא על הטפל, ונדע איך להתאחד עם כל מי שעומד על העיקרים, יש בידינו גם היום הכוח לנצח בבחירות". הגירוש אינו מוכיח שהגישה החרדית ביחס למדינה ניצחה? "איני יודע אם הגישה החרדית בעניין הזה היא אחידה, אך אין לי ספק שבעת צרה אין לנו לאן לברוח. אם לא נגן על פיסת הארץ הקטנה שהנחיל לנו להקב"ה מהי התקווה? אי אפשר לומר שאנחנו מתכחשים למדינה. מי שבוחר לצאת לגולה גוזר כליה על עצמו ועל צאצאיו". אפשר להישאר בארץ ולחיות כמו 'נטורי קרתא', במנותק מהמדינה. "אם אין מי שיעמוד על המשמר, גם נטורי קרתא לא יוכלו להתקיים פה. אתה מתאר לעצמך שנטורי קרתא יוכלו להתקיים פה תחת ממשלת החמאס?!" מה יש לרב לומר על הבעיות שיש לחיילי ההסדר בשמירת המצוות? "צריך לעמוד איתן, וניתן בהחלט לפתור את הבעיות". יש רצון לכך מצד הצבא? "תלוי מי. יש כאלה שאין להם רצון, אבל אנחנו לא חייבים לקבל את דעתם. סוף סוף אנחנו חלק לא מבוטל מהצבא, ואסור שנהיה חלק מבוטל מהצבא". מה עלינו לעשות אם יבטלו את ההסדר? "אני לא חושב שיבטלו. אילו ההסדר היה שולי כמו שהיה בהתחלה היה ניתן לבטל אותו בקלות. היום ההסדר איננו שולי כלל וכלל. אם נדע לעמוד איתן על דעתנו, לא ניתן יהיה לבטל אותו". כעת עומדים למנות רב צבאי ראשי חדש מה אמור להיות תפקידו? "ברור שיש כוחות שרוצים שהרבצ"ר יהיה כזה שמעביר הוראות ממאן דהו למאן דהו. אנחנו סוברים שכל רב חייב להיות מורה הלכה. אם הוא יהיה כזה, הוא יזכה לאמון החיילים ויוכל להשיג גדולות. אם חס ושלום הוא לא יהיה כזה הוא ייהפך כבר מצד עצמו לבלתי רלוונטי". מה יש לרב לומר לגבי הליך המינוי של הרבצ"ר? "איני בקי בפרטי הליך המינוי, אך מן הראוי שלציבור יהיה יותר קשר לכך. אין דפוסים מקובלים כיום לפי רוח התורה, וזה אחד הדברים שצריך ליצור. לא פשוט לבחור אנשים כאלה מבלי שיודעים למי יש את הכישורים הנדרשים לתפקיד, ומהם בכלל הכישורים הללו. עם כל הכבוד לשר הביטחון, אפילו אם יהיה יהודי ירא שמים, אין זה מכישוריו לשפוט מיהו רב גדול שמסוגל להורות הלכה לצבא". חינוך הוא השפעה האם הרב חושב שהישגי עולם התורה הדתי-לאומי משביעי רצון? "אי אפשר לומר לעולם שהכל טוב. צריך להסתכל אחורה ולהסתכל לקראת המחר. אם נסתכל אחורה נראה שעולם התורה, ובכללו עולם התורה של הציבור הדתי-לאומי, גדל במספר ובעומק. גדלו צעירים מבטיחים מאוד מבחינת הגדלות בתורה, שלא היו כמותם לפני ארבעים שנה. מספר לומדי התורה כיום הוא הרבה מעבר למה שציפו בעבר אפילו האופטימיים. מבחינה זו זה טוב, אך לא מספיק. "כדי להעלות את עם ישראל לרמה של ממלכת כהנים וגוי קדוש זה לא מספיק. היום יש מצב בו אין לנו מספיק מחנכים תורניים אידיאליים גם עבור בתי הספר שכבר קיימים. על אחת כמה וכמה שאין לנו כאלה שמסוגלים להרחיב את השפעתם לעם ישראל בכללותו. יש ציבור גדול שהיה מוכן ללמוד תורה אילו נכניס אותו לבתי ספר כאלה, אך אין לנו מספיק כוחות לכך. "כל הדיונים על רפורמות בחינוך אינם לוקחים בחשבון שלחינוך צריך שאר רוח תורני. מי שיש לו שאר רוח כזה הוא משפיע, והוא מסוגל להדליק את הניצוץ של הצעיר שיוכל להתעלות בחכמה ובדרגות מוסריות. לכך צריך ציבור גדול של מחנכים. ברוך ה' שבמשך שניים-שלושה דורות צמחו לנו כאלה, אך לא מספיק. הדרישה היא למעלה ממה שניתן לראות עכשיו. אך גם זה יהיה, ומן השמים יסייעו". לגבי לימודים אקדמיים גישתו של הרב היא שהדבר איננו ביטול תורה. האם זה לא מנתק את בוגר ההסדר מהתורה? "זו הגישה של הרמב"ם, לא שלי. הרמב"ם כותב שמדעי הטבע הם בכלל מה שנקרא 'תלמוד'. יש לנו בוגר אחד שהוא מרצה מצטיין לפיזיקה, שכתב כבר שני ספרים על פירוש המשניות לרמב"ם, שהוא חיבור שלא נכתבו עליו ספרים בעבר". ומה לגבי תכנים בעייתיים מבחינה יהודית הנלמדים באוניברסיטה? "צריך לדעת מה לבחור מהם המקצועות שהם באמת חכמה, לפחות חכמה מעשית, ומהם מקצועות שהם סתם דברים בטלים. צריך גם ליצור באוניברסיטאות חבורות של בני תורה, שיהוו חטיבה אחת שאי אפשר יהיה לכפות עליה הסדרים שאינם רצויים". ומה לגבי בעיית הצניעות באוניברסיטאות? "אותו דבר לגבי צניעות ולגבי כל דבר אחר. אין לי ספק שהאוכלוסיה הדתית באוניברסיטאות יכולה להיות גורם חשוב וחזק על מנת ליצור תנאים מתאימים לעצמה, וממילא גם לאחרים. אם לא בכל האוניברסיטאות, לפחות בחלקן". הרמב"ם רלוונטי מתמיד כמי שמשקיע את רוב מרצו בכתבי הרמב"ם, הרב חושב שלהגותו של הרמב"ם יש מה לומר גם לדורנו? "חשיבתו של הרמב"ם בהחלט מתאימה לדורנו, שבו מצד אחד הידע המדעי מתפוצץ, ומצד שני הבעיות המוסריות גדולות כל-כך, עד שכל הידע המדעי אינו מספיק כדי להתמודד איתן. הבעייתיות הזו גורמת לאנשים לברוח לגישות אנטי-מדעיות, שהן בעצם אמונות ילדותיות שגובלות בעבודה זרה ובאמונות תפלות. לדאבוננו, דברים כאלה יש גם אצל היהודים. הרמב"ם פותח לפנינו שערים לחשיבה רציונלית וגם אמונית, וזהו הדבר הנדרש והנצרך ביותר בדורנו". ישנה היום נטייה במקומות מסוימים לפסוק הלכה כמו הרמב"ם. מה הרב אומר על כך? "תמיד היתה נטייה כזו. מישהו עשה חשבון שלמעלה מ-90 אחוזים של לשון ה'שולחן ערוך' היא ציטוט של הרמב"ם. למרות שר' יוסף קארו הקשה בחיבורו 'בית יוסף' קושיות חמורות על הרמב"ם, אף-על-פי-כן הוא אמר שלא לזוז מהרמב"ם, וכשבא לפסוק הלכה ב'שולחן ערוך' פסק כמוהו. יש לזכור כי ה'שולחן ערוך' ציטט רק את ההלכות הנוגעות לזמן הזה, כשכל המישור של עצמאות ופוליטיקה לא היה בזמנו של ה'שולחן ערוך' אך מופיע ברמב"ם. בימינו, כשאנו באים לעסוק בסוגיות אלו, אנו יכולים להישען כמעט אך ורק על הרמב"ם". לאחרונה מדברים הרבה על פתרונות לנשים מעוכבות גט. מה סובר הרב לגבי פתרונות כמו הסכמי קדם-נישואין והפקעות קידושין? "הסכמי קדם-נישואין הם דבר טוב, אם אכן נעשים על-פי ההלכה. הפקעות קידושין אינן מוזכרות ברמב"ם בשום מקום, אך יש פתרונות אחרים. במקרים שבית הדין רואה שצריך להתיר אישה מבעלה, אפשר לכפות עליו לתת לה גט, ויש תנאים מפורשים לזה. "זו היתה תקנת הגאונים, שנזכרה גם ברמב"ם ובתוספות, ולמרות הסתייגותו של רבנו תם יש מקרים רבים שאותם ניתן לפתור בקלות יחסית. צריך שהדברים יסודרו על-ידי בית הדין בצורה אחראית ורגישה. הצרה היא שבימינו הרבנות והדיינות נחלקו, דבר שלא היה בישראל מעולם. אנו אימצנו לנו דגם שאין יסודו במנהג ישראל, שדיינים אינם משרתים בקודש בתוך הציבור כרבנים, מה שיצר נתק בין בתי הדין לבין הציבור. במצב כזה הרבה דברים אינם מסתדרים כמו שצריך". מה לדעת הרב המשימה המרכזית של הציבור שלנו כעת? "עכשיו צריך להתמסר יותר ויותר להגברת התורה ויישומה למעשה מתוך אחריות כלל-ישראלית. דבר זה מסוגל להוציא אותנו מהמשבר שבו אנחנו מצויים ולפתוח בפנינו אפשרויות חדשות". Yoel_yakoby@shoresh.org.il