שר הביטחון בני גנץ אומר שהמחלוקת מול לבנון סביב קידוחי הגז יכולה להתדרדר גם למלחמה והדברים תלויים בתגובת חיזבאללה להסכם הנרקם. בראיון לערוץ 7 מתייחס ד"ר אלי כרמון, מומחה למזרח התיכון וללבנון, להשלכותיו של הסכם שכזה שמאחוריו ומעליו מרחפת איראן על זרועותיה. על תוכנו של ההסכם אומר ד"ר כרמן כי לפי שעה "לא לגמרי ברור מה קורה, אבל מסתמן שיהיה ויתור ישראלי לגבי גודל השטח שיועבר לאחריות לבנון וגם לגבי הזזה של פלטפורמת כריש קרוב יותר לחוף. מדוב בויתור משמעותי מבחינת ישראל". במציאות כזו נותרה השאלה "האם חיזבאללה יחליט שזה מספיק מבחינתם והם יוכלו להציג את העניין בפני הקהל הלבנוני כתוצאה של האיומים שלהם והרתעתה של ישראל, או שמדובר בחלק מהתרגיל הרחב יותר שקשור לאינטרסים האיראניים לקראת חתימה על הסכם הגרעין". "הכול מתואם עם טהרן במאה אחוז", קובע ד"ר כרמון המזכיר כי "איראן ניסתה בשנתיים האחרונות לסייע ללבנון בתיווך חיזבאללה. הם שלחו אניות עם דלק דרך סוריה ואמרו שהם מוכנים לסייע כך לכלכלה הלבנונית, אבל זה לא הסתדר. יש לאיראנים עניין במצב הלבנוני הפנימי כדי להופיע כמושיע של לבנון באמצעות חיזבאללה". כרמון רואה בהסכם הגז פלטפורמה שאותה יוכלו, אם ירצו, האיראנים לנצל כדי לייצר חוסר יציבות שתלחץ על המערב המתלבט סביב הסכם הגרעין החשוב לאיראנים הרבה יותר. בהקשר זה הוא מזכיר כי ב-2006 כאשר מדינות ה- G-8 הטילו סנקציות על איראן ביקשו האיראנים לייצר מערכה קטנה בדרום לבנון עם ישראל, אך במקום מערכה קטנה התפתחה מלחמה גדולה, מלחמת לבנון השניה. האיראנים אז חשבו שהסיטואציה הפוליטית בישראל נוחה להם לפתוח באותה מערכה קטנה, שכן אולמרט היה אז ראש ממשלה חדש לאחר יציאת שרון לנבצרות, שר הביטחון עמיר פרץ תואר כמי שאינו מבין בביטחון וצילום המשקפת הסגורה תרם לכך, ומציאות זו נראתה לאיראנים כהוכחה שזו השעה הנוחה למערכה קטנה, מה שלא קרה. "כאן יכול להיות אותו מצב", אומר כרמון ומציין עדות לסיכונים המורכבים יותר שאיראן החלה לקחת על עצמה: "לפני מספר שבועות ארה"ב הצליחה לסכל ניסיון רצח של בולטון, היועץ הביטחוני של טראמפ, ושל פומפאו, שר החוץ של טראמפ, כלומר שהאיראנים מוכנים לקחת סיכונים גדולים יותר מבעבר". במציאות שכזו בהחלט יתכן שהאיראנים ינסו לייצר תקרית סביב הסכם הגז על מנת לקדם את מטרותיהם הגדולות יותר. "יתכן שהמהלך נועד להביא להישג לחיזבאללה ולאיראנים בנושא הגז בגבול לבנון, אבל זו יכולה להיות המטרה הראשונה ואם הדבר יצליח זה ייתן כוח הרתעה מול ישראל לקראת ההמשך שבו יהיו איומים משמעותיים יותר. בנוסף, עולה השאלה אם האיראנים מוכנים לצאת למלחמה כשמי שעושה עבורם את המלחמה זה חיזבאללה, גם על ידי כמאה וחמישים אלף טילים שמכסים את כל ישראל וגם על ידי כוח 'רדואן', כוח יבשתי שיכול לפעול ולהביא להישג בצפון ישראל, אבל הם יודעים שזו עלולה להיות מלחמה שנוכל לנצל אותה כדי לתקוף את התשתית הגרעינית באיראן. הבעיה של ישראל היא שאנחנו שומעים מהמנהיגים שלנו ומהדרג הצבאי שישראל צריכה עוד שנה ושנתיים כדי להתמודד צבאית עם התשתית הגרעינית האיראנית. יש כאן משחק מאוד עדין וקשה לדעת מה הכוונות האמיתיות של האיראנים". עוד באותו נושא: מנכ"ל אנרג׳יאן לא נבהל מהרפורמה המשפטית יאיר לפיד ערך סיור ביטחוני באסדת כריש החלה הזרמת גז דרך אסדת כריש ישראל תחל בבדיקת אסדת כריש כרמון מציין כי "הויתור הזה יכול להתפרש כנקודת חולשה שלנו ושל האמריקאים שלוחצים לוויתור למען לבנות ויתפרש כנקודת חולשה מול חיזבאללה". עוד שאלנו אודות הנקודה אותה מעלה האופוזיציה בישראל כאשר היא מזכירה לראשי הממשלה שויתור על שטח ריבוני ישראלי מחייב מאז 2019 רוב של 80 חברי כנסת. האם עובדה זו לא יכולה לסבך את ממשלת ישראל שאולי תגיע להסכמות עם לבנון אך לא תוכל לחתום עליהן באופן סופי כל עוד אין לה הסכמה שכזו. "מדובר בתרגיל שלאופוזיציה שמנסה להביך את הממשלה", אומר כרמון הסבור כי אכן "זה יכול להיות בעיה. הממשלה תוכל להגיד שהיא מוכנה לקבל את התנאים אבל החתימה תהיה רק אחרי הבחירות כי אולי הממשלה תשתנה ויהיה צורך בדיון נוסף" "אומרים שנכון להשלים את ההסכם עד ספטמבר, אולי כי אומרים שכריש מוכן להפעלה, אבל אולי כל הנושא יידחה לאחרי הבחירות. זה דורש החלטה של היועמ"שית אם ניתן להתקדם במו"מ בראשי פרקים ולהשאיר את ההחלטה הסופית להקמתה של ממשלה יציבה חדשה". "הסיפור כעת הוא מול חיזבאללה", אומר ד"ר כרמון הסבור כי "המדיניות של הממשלה ושל הצבא כשוויתרנו על חיסול חוליות חיזבאללה שאיימו על חיילים שלנו רק כי הרגנו פעיל חיזבאללה בסוריה, זו הייתה התנהלות מבזה. הרי אנחנו לא יורים בהם כי לא רוצים להחריף את המצב אבל זה נתן לחיזבאללה ולאיראן תחושה שהם יכולים להחריף את האיומים".