תחת הכותרת "מהלכות מלכים - להלכות מדינה", נערך במכון מאיר בירושלים ערב השקה בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, לספר החדש 'שולחן מלכים' העוסק בהלכות מלכים לרמב"ם ובהוצאת מרכז תורה ומדינה. הספר החדש נותן מבט מעמיק וחדשני על הלכות מלכים ומלחמות של הרמב"ם. בערב נשאו דברים שורת רבנים ואישי ציבור בניהם הרב אליעזר איגרא, אורי אריאל, הרב יגאל קמינצקי, הרב יהודה גליק והרב יעקב אריאל, אשר דיברו על הלכות המדינה, אתגרי מדינה והלכה, על שלטון דמוקרטי ומעמדה ההלכתי של מדינת ישראל. רבה לשעבר של רמת גן ונשיא מרכז תורה ומדינה, הרב יעקב אריאל, דיבר במהלך הכנס על מעמדה ההלכתי של מדינת ישראל: "הלכות מלכים שהיו רדומות במהלך 2000 שנה, קמו לתחייה. זה מסימני עקבתא דמשיחא. לקחו את ההלכות האלו והפכו אותם לדבר חי ורלוונטי, שאנחנו מקווים שיצביע על הכיוון לאן צריכה המדינה ללכת. צריך לזכור שהרבה מסמכויות המלך - מגיעות לציבור. כאשר הרמב"ם מדבר על מלך שמוביל את הציבור, בתחומים רבים זה יכול להיות גם אדם שהוא לא מלך". לדברי הרב אריאל, "הסיבה שהנביא שמואל הזהיר את עם ישראל ממצב של המלך, הוא משום שכאשר עם ישראל ביקש מלך זה היה כדי להיות כמו כל הגויים. הרמב"ם מעט ריכך את זה. לכן צריך להבין שמדינת הלכה זה לא כמו שעם ישראל דרשו משמואל, לא מלך כוחני שכל היום עושה מלחמות. מדינת הלכה זה שלטון יהודי שמטרתו להנהיג את העם בתחומים השונים". "התפקיד של מלך הוא לעשות צדק ומשפט, זה ה"מלחמות" שלו. מדינת הלכה תפקידה העיקרי הוא גיבוש הציבור למסגרת אחת; זה "מלך". לגבש אותם סביב זהות יהודית, לפחות בפרהסיה הציבורית. מה כל אחד עושה בביתו זה כבר לא מתפקידו. כדי לשמור על הגיבוש הזה חייבים שתהיה אווירת צדק ומשפט", הוסיף. דיין בית הדין הגדול ומהשמות הבולטים במועמדות לרב הראשי לישראל, הרב אליעזר איגרא, השתתף אף הוא בכנס ואמר: "אני מרגיש שככל שיש יותר אנשים מסורתיים, יותר אנשים שמחברים למסורת, כך המלחמה נגד הדת דווקא מחריפה. אנשים לא מבינים עד כמה היא מחריפה, והשנה הייתה השיא. בשנתיים האחרונות יש מימשק מאוד מתוח בין המדינה ובין בתי הדין. לדוגמה, עד לפני כמה שנים היה ברור שגיור מוכר רק על ידי בית הדין, בשנים האחרונות אנחנו עדים לכרסום מאוד רציני בתחום הזה. כך, בג"ץ הורה שאדם שאינו יהודי על פי ההלכה, הוא "יהודי" על פי חוק השבות. או-אז, לא באמת יודעים אם מדובר ביהודי על פי ההלכה". "יש לזה השלכות הלכתיות חשובות מאוד. למעשה, המצב הוא מאוד נפיץ, וככל שהמדינה היא יותר מסורתית, אנחנו נמצאים במצב שהחיכוכים הולכים וגוברים. גם בנושאים אפילו שתחומים הלכתיים שהחוק אימץ, והם ברורים, גם כאן יש פרימה של הדברים. בסופו של דבר, הנקודה המרכזית שצריך לדעת אותה, שיש רצון לפרום את הכיפה של המדינה. רואים מה קורה בארה"ב בתחום הגיור - וזה איום ונורא, וקשה עכשיו לתקן את זה", ציין הרב איגרא. הדיין הרב יהודה גליק, אב בית הדין בפתח תקווה (לשעבר), דיבר במהלך הכנס על מעמדה של המדינה הדמוקרטית בהלכה. "ישנה שאלה האם המדינה יכולה לקרוא לעצמה מדינה יהודית. כאשר התחילה התנועה הציונית, ובמיוחד אחרי קום המדינה, הגיעו לפשרה שיש בית דין רבני שיש לו כוח לחייב מבחינת ההלכה, וכמובן שעלו לא מעט שאלות על הסידור הזה. חלק מהבעיות שיש בתחום של דת ומדינה הוא שבזמן שבעוד שמדברים על דמוקרטיה, לאמתו של דבר זו דמוקרטיה מאוד מסויימת – דמוקרטיה ליברלית". "הוכח ב-70 שנותיה של מדינת ישראל שדמוקרטיה ליברלית עובדת יחד עם עריצות שיפוטית. זאת לא באמת דמוקרטיה – שלטון העם. הרעיון הוא גם למדינת ישראל שאנחנו מדינה יהודית, והדמוקרטיה היא דמוקרטיה יהודית. אנחנו לא רוצים להתערב מה כל אדם עושה בביתו, כמו שהרב קוק והרב ישראלי הגדירו את זה, אלא האחריות של הרב ובית הדין היא על הרחוב היהודי", אמר הרב גליק. השר לשעבר אורי אריאל שיתף את הנוכחים, על סמך היכרותו עם המערכת הפוליטית, כיצד יש לפעול על מנת לקדם את הנושאים המדוברים בכנס. ראש מרכז תורה ומדינה, הרב יגאל קמינצקי אמר כי "כשמדברים על הלכות מלכים, מדברים על הקודש - הלכות מדינה. יש מלך, ויש לו תפקיד לנהל מדינה, לנהל ממלכה. צריך להבין שמלך משליך על כל המערכות - על הצבא, על הכלכלה, משפט, על כל ניהול המדינה. כאשר פתחנו את המכון זה היה נראה כמו משהו רחוק, תיאורטי, אבל מאז התקדמנו לא רק בתוצרים אלא במה שקורה בארץ ישראל. היום, פעם הראשונה שבמדינת ישראל רוב הציבור היהודי רוצה מדינה יהודית". "גם בן גוריון שרצה חיבור ליהדות, רצה את זה בתור קישוט. עד היום זה לא היה קיים, בתכל'ס הם לא רצו מדינה יהודית. מה שקורה היום הוא שיש התקדמות מאוד גדולה. הרי רוב הציבור היום הוא ציבור דתי, מסורתי, חרדי, וגם בציבור החילוני יש ציבור מאוד גדול שרוצה זהות יהודית. כבר כמה שנים שאני רואה את התופעה הזאת. יש היום התעוררות בציבור, מי שצועק היום אלו הורים חילונים שחווים את הטירלול הזה בבתי הספר של הילדים שלהם. ההורים הם אלו שזועקים 'הצילו' ". בדבריו, התייחס הרב קמינצקי גם להשלכות ההלכתיות שהיו מתקיימות במידה והיינו נוהגים על פי ההלכה. "אנחנו נמצאים אוטוטו במצב של 'רוב יושביה עליה', מה שאומר שיש דינים חדשים שצריכים להעסיק אותנו. כשאנחנו מדברים על מדינה יהודית, אז במצב כזה שנת יובל ושנת השמיטה יכולים להוביל לשינוי חברתי אדיר. כל הכלכלה הייתה יכולה להתהפך, פערים חברתיים היו משתנים כל שבע שנים וכל 50 שנה. זאת מהפכה גדולה שהייתה יכולה להיות מודל לכל העולם", סיכם הרב קמינצקי. הספר הוא פרויקט הדגל של מרכז תורה ומדינה עליו עובדים בשנים האחרונות במכון. הספר רואה אור אחר למעלה משלוש שנים של עבודה מאומצת, והוא המקיף ביותר שראה אור אי פעם על הלכות אלו. כל נושא המובא בספר נדון בדיונים רבים מצד חברי המרכז, דיונים שבועיים שבהם יושבים תלמידי חכמים שלומדים לעומק את הלכות מלכים ומלחמות של הרמב"ם, יחד עם כל ההשלכות ההלכתיות והפירושים השונים עד ימים אלו. המטרה היא להשתית את ההלכות האלו בדרכי המדינה. העורך הראשי של הספר הוא הרב פרופסור נריה גוטל, ושותפים לו ראשי המערכת, הרב יגאל קמינצקי - רב גוש קטיף והרב ד"ר אופיר כהן.