היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה מכתב אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט. מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות הללו. עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021. עוד באותו נושא: היועמ"שית דורשת פרסום גם בעיתון הארץ התיק נגד עובדי לשכת בן גביר בדרך לסגירה 'המבשר' תוקף את היועמ"שית: "צולפת בנו" כך נראית הפיכה משטרית – לא ניתן לזה לעבור בהרב-מיארה ציינה כי מניעות זו חלה גם על מתן הנחייה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגיב לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ו אמר: ''היועמ"שית מנסה להלך אימים על ראש הממשלה ועל ממשלת ישראל. באיומים לא משנים מדיניות והממשלה לא תתקפל. אם רוצים שיח זה לגיטימי, אבל חייבים להבין שאיומים כאלו רק מדרבנים את הממשלה להעביר את הרפורמה כמה שיותר מהר''. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, תהה מדוע היועצת המשפטית לממשלה לא פרסמה הודעת גינוי לדברים החמורים שאמר עו"ד דוד חודק בכנס לשכת עורכי הדין באילת. ''אתמול שמענו דברים חמורים מאין כמוהם מפיו של עורך דין בכנס שערכה לשכת עורכי הדין. אפשר היה לצפות שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל ותשמיע קול ברור בעניין זה. אבל לא. היועצת וצוותה עסוקים בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו'', אמר לוין. ''מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם'', הוסיף השר לוין. יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, התייחס אתמול בראיון לערוץ 7 למבול המתנגדים והמוחים נגד רפורמת המשפט אותה הוא מקדם יחד עם שר המשפטים, יריב לוין. "יש כמה סוגים של מתנגדים. יש המתנגדים כי זה פוגע בכוח ובמעמד שלהם, כמו יועצים משפטיים, שופטים, אקדמאים משפטנים, זו קבוצה לא קטנה. יש קבוצה נוספת שמתנגדת מסיבות די דומות ואלו השמאל הישראלי שהתרגל במשך הרבה שנים שלא משנה אם הוא מנצח או מפסיד בבחירות כי תמיד הוא ינצח כי בית המשפט אתו, גם כשהימין בשלטון שיוכל לכל היותר להאט מעט את קידום מדיניות השמאל. אלו שתי התנגדויות לא לגיטימיות שנובעות מרצון בכוח מבלי להיבחר על ידי הציבור ובמדינה דמוקרטית לא אמור להיות דבר כזה". עם זאת מוסיף חבר הכנסת רוטמן ומציין כי יתכן וגם אם הוא עצמו היה חשוף לשידורי ההפחדה של התקשורת אולי גם הוא היה נכנס לפחדים וחששות. "הגיעה אליי סטודנטים בפנים מבוהלות לוועדה והסבירה לי שאוטוטו אנחנו מחוקקים שלילת זכות הצבעה מנשים... יכול להיות שגם אני, אם הייתי חושב שזה מה שעומד לקרות הייתי יוצא להפגין. אני באמת לא יודע מה עושים במצב כזה. הייתי בהלם. אני לא רגיל למצוא את עצמי ללא מילים ומול הדברים שלה מצאתי את עצמי במצב כזה". כשהוא מתבקש לתמצת את הרפורמה ולהציג אותה נכוחה, אומר רוטמן כי מדובר ב"רפורמה מאוד פשוטה שנועדה להשיג מטרה אחת והיא שנבחר את נבחרי הציבור שלנו כדי שהם יקדמו מדיניות. אנחנו רוצים שהם יילחמו בפשיעה ובטרור, שיורידו את יוקר המחיה וכו', וכדי שהם יוכלו לבצע את הפעולות הללו ה צריכים לקדם מדיניות. אם הם כל הזמן נחסמים בקידום המדיניות על ידי גורמים שלא נותנים דין וחשבון לציבור, כמו במקרה שהם רוצים לשלול אזרחות ממחבלים אבל הם נבלמים על ידי היועץ המשפטי, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו במצב סכנה שבו אזרחים עם תעודת זהות ישראלית פועלים כדי להרוג בנו. כדי לשנות את המציאות הזו חייבים לשנות את החסם הזה שנקרא מערכת המשפט. כדי שמה שהכנסת תחוקק זה יהיה החוק". בהקשר זה מזכיר רוטמן את בלימת החוקים להתמודדות עם תופעת המסתננים הבלתי חוקיים. "הרפורמה נועדה להשיג בדיוק את הדבר הזה. אנחנו עושים את זה על ידי שינוי שיטת בחירת השופטים והופכים אותה למה שנהוג כמעט בכל מדינות העולם הדמוקרטיות, שהעם בוחר את השופטים באמצעות נציגיו. אצלנו זה חריג מאוד. אין מדינה דמוקרטית שבה יש לשופטים זכות ווטו לגבי מי שיכנס אליהם ואת זה אנחנו באים לשנות". "אנחנו רוצים גם לקבוע שלא מבטלים חוקי יסוד ולקבוע שהיועץ הוא רק יועץ ולא מחליט. אלו דברים מאוד טריוויאליים ולא קיצוניים ובוודאי לא קשורים לא לפגיעה במיעוטים, בזכויות אדם או בזכות בחירה לנשים ועוד ועוד הפחדות כמו של הכלכלנים. בוועדה ניסיתי להבין מהכלכלנים על מה הם מדברים, איך בדיוק שינוי שיטת בחירת השופטים תפגע בכלכלה של ישראל, שיסבור ואולי אשתכנע. אין הסבר, אין תשובה כי זה פשוט לא נכון". בהתייחס להערכותיו של חבר הכנסת דוד ביטן על ריכוך כלשהו שעוד יהיה ברפורמה בשלבי הדיונים המתקדמים יותר, אומר רוטמן כי אינו יודע מה בדיוק כוונתו של ביטן. "אני לא יודע מה זה אומר. אני לא מכיר הצעת חוק שיוצאת ונכנסת מהוועדה באותה צורה. עבודה מקצועית של וועדה משנה את הנקודות השונות שצריכות עדכון, התייחסות ושינוי או הסכמות, אבל העניין הוא שעל העיקרון הבסיסי שאומר העם צריך לבחור את השופטים שלו, אי אפשר לוותר, כי זו דמוקרטיה וכך היא פועלת. כאן אין מקום לוותר ולרכך ולהפוך את ישראל לרבע דמוקרטית. זה לא עובד בשום מקום בעולם ואין סיבה שזה יקרה אצלנו".