במשך עשרות שנים, תפקיד השר לביטחון פנים היה תיק פחות מבוקש בממשלה, בעיקר בגלל שהסמכות הייתה קטנה והאחריות - עצומה. למרות זאת, עם הרכבת הקואליציה ומתוך המחויבות שלו לציבור ששלח אותו ולנושאי הליבה אותם התחייב לקדם - איתמר בן גביר ודרש לקבל את התיק הזה, למרות שהיה יכול לבחור בתיקים רבים אחרים. הוא הבין שלמרות הקשיים המובנים – את הביטחון האישי, המשילות, הקמת המשמר הלאומי הכל כך נחוץ ושינוי התפיסה בערים המעורבות – אז ניתן להשיג רק דרך המשרד הזה. מתוך הבנה של המורכבויות ובכדי שיוכל להצליח בתפקיד, הוא דרש והצליח להוסיף סמכות לשר המכהן על המשטרה, בדומה לסמכות שיש לשר הביטחון על הצבא. זהו שינוי גדול, מהותי וחשוב שמטבע הדברים לוקח למערכות גדולות זמן להתרגל אליו ולהפנים. מצב המשטרה היה בעייתי, שלא לומר משברי – זה שנים ארוכות. המציאות אותה גילה בן גביר כשהגיע למשרד היא בלתי נסבלת: משטרה מבולבלת ומתפוררת, אלפי מתפטרים, קושי של ממש בגיוס ובאיוש תקנים קיימים, מחסור חמור בתקנים נצרכים נוספים, העדר תוכניות עבודה מסודרות, היסטוריה של אי מימוש סמכויות של השרים על הארגונים עליהם הם ממונים, אבדן שליטה מוחלט על הרחוב הערבי ועל הפשיעה המאורגנת החמורה ועוד... כך לדוגמא, בעוד נקודת שפל שעברה על המשטרה, השר הקודם בר לב אסר על השוטרים שימוש באמצעי נשק שאמורים לאפשר להם הגנה עצמית. הוראה זו יחד עם החלטות שגויות נוספות יצרו אווירת משבר והפקרות במשטרה שהיו חלק מהסיבות שכ- 1,800 שוטרים התפטרו רק במהלך שנה שעברה. נוסף על כל זה, המדיניות התבוסתנית והרופסת של קודמיו אפשרו למציאות מטורפת לחלוטין להתפתח, כך מצאנו את עצמנו מול כמויות אדירות של נשק לא חוקי שמסתובב במגזר הערבי, פשיעה מאורגנת בהיקפים חסרי תקדים, פרוטקשן שקיים עשרות שנים בלי יכולת אמיתית לטפל בו ואבדן משילות והעדר תחושת ביטחון – אותם הרגישו כל אזרח בישראל. לאור מציאות קשה ומתגרת זו, השר לביטחון לאומי בן גביר לקח ברצינות תהומית את תפקידו ובזמן קצר חוקק חוק מיוחד נגד הפרוטקשן עם עונשי מינימום קבועים בחוק, המאפשר ביצוע מעצרים ביתר קלות ומעניק כלים נוספים למשטרה שמאפשרים סוף סוף טיפול עומק בתופעה. בנוסף הצליח השר לפגוע משמעותית בתנאים להם זכו המחבלים באגפים הביטחוניים בבתי הכלא במשך שנים רבות – מציאות בלי נסבלת שנוצרה מתוך תפיסה שיש לקנות שקט בכל מחיר (פרוטקשן, כבר אמרנו...?) בין היתר הצליח השר, חרף התנגדויות מתוך הממשלה ומתוך מערכת הביטחון לבטל את מאפיות הפיתות, להוריד את כמות שעות המים החמים למחבלים לדקות בודדות, להפסיק את שיקום הפה והלסת של מחבלים ארורים על חשבוננו, העביר החלטה שמונעת את האפשרות לשחרר את המחבלים שחרור מנהלי מוקדם ועוד. בהקשר זה נזכיר, כי ישנה עוד שורת צעדים משמעותית לפגיעה במחבלים שהונחה על שולחן הממשלה לאחר עבודת מטה מקיפה ומסודרת שביצע השר יחד עם צוות משרדו – ושנבלמת כרגע על ידי נתניהו וראשי מערכת הביטחון שמעדיפים להמשיך בחגיגה בבתי הכלא – מאשר לשנות את המציאות ולהתמודד עם ההשלכות... זאת ועוד, השר בן גביר הוביל לשינוי מציאות גם ברחוב – בכך שהגדיר את המדיניות עבור המשטרה מתוקף סמכותו, מיקד אותה לפעולות של איתור, תפיסה ואיסוף הנשק הלא חוקי במגזר הערבי, והעניק לה משאבים וכלים משמעותיים שהיו חסרים לה בכדי לפעול. בין היתר העביר השר בן גביר חוק שמאפשר לשוטרים לתפוס נשק באופן מיידי בלי אישור בית משפט. בנוסף, ניתן לראות מגמה ברורה של עליה בכמות הריסות הבתים הלא חוקיים בנגב. תחום נוסף שעבר שינוי דרמטי ואשר משפיע באופן ישיר על היכולת לתת מענה באירועי פח"ע ומביא שנוי משמעותי בביטחון האישי של כל אזרח בישראל הוא תחום הרישיונות לנשקים פרטיים לאזרחים באמצעות האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון לאומי. הרפורמה שהוביל השר, הביאה לאישור של למעלה מ - 20,000 רישיונות בזמן שיא, שחרור הצנרת והסרת חסמים בירוקרטיים של שנים רבות. בגזרה המשטרתית, השר הביא לעליה משמעותית במשכורות לשוטרים, העניק באופן עקבי גב לשוטרים והשיב להם את האפשרות להגן על חייהם ולמלא את תפקידם בהגנה על אזרחים – צעדים אלו גורמים לשוטרים רבים לנשום לרווחה והביאו גם לעצירת מגמת ההתפטרות ולהתחלת מגמה חיובית בהתגייסות לשורות המשטרה. מי שמספר שבן גביר נכשל או שלא יודע מה קורה ולא מבין איך משטרה ומערכות גדולות פועלות ומקבלות שינויים, או שמנסה פשוט להנדס תודעה – מתוך אינטרסים פוליטיים. לא אתפלא אם יתגלה שחלק מהתדרוכים שיוצאים נגד בן גביר מגיעים עמוק מתוך לשכת רוה"מ. הסיבה לכך היא פשוטה: בן גביר לא עושה חיים קלים לנתניהו. בן גביר נמצא חזק בימין ולא מוכן להתפשר בכזאת קלות ולהשלים עם המציאות המקולקלת שלשם שינוייה מן היסוד הוא נבחר. החל מכל הדוגמאות שהזכרתי לעיל וכלה בדחיפת הרפורמה, ביטול עילת הסבירות, במבצעים ביטחוניים ועכשיו ממש - תנאי המחבלים בכלא. מבחינת נתניהו, היה עדיף לשמר מצב קיים. בן גביר שבא כדי לקדם את האג'נדות שלו ושל הציבור ששלח אותו לא מתכוון לתת לקדנציה הזאת לעבור בלי התקדמות משמעותית בביטחון הפנים, בלי קידום רפורמה משמעותית במשרד שלו, בלי שינוי התפיסה של מערכת הביטחון וחברי הקבינט לגבי תנאי המחבלים והצורך בהפעלת יד קשה ובלתי מתפשרת נגדם ועוד. יאמר לזכותו - גם אם הוא נשאר בודד במערכה, ומשלם מחיר אישי ופוליטי כבד - הוא לא מתייאש ומנסה שוב ושוב. אולי זה לא טוב ונוח לנתניהו, אבל בהחלט טוב למדינה ולמשטרה שיש שר שבא לעבוד ולשנות. מן היסוד. צריך לומר ביושר: איתמר בן גביר נלחם את מלחמת הרוב היהודי – בחזיתות הכי קשות. מול יועצת משפטית לעומתית, מול גופים גדולים במערכת הביטחון (משטרה ושב"ס) לעומתיים מאד, שתוכנת ההפעלה והקונספציה השולטת בהם היא אותה קונספציה שגוייה של תבוסתנות, נסיגה וקניית שקט בכל מחיר תוך תשלום מחירים יקרים מאד במשך 30 השנים האחרונות – מאז אוסלו, ואת כל זה מנסה איתמר בן גביר לשנות, להזיז את הגבינה, לשנות תפיסות של מערכות שלמות וזה לוקח זמן. זה מצריך הרבה זמן וסובלנות. אין פה זבנג וגמרנו אלא שורת קרבות עיקשים וקשים – שיש בהם השיגים רבים (קטנים וגדולים) שילכו ויתלכדו בהמשך הדרך למסה קריטית – שתופיע כשינוי אסטרטגי של ממש שיתבטא בביטחון האישי של האזרחים ברחובות, במשילות ובריבונות. בדיוק הדברים אותם הבטיח בן גביר – לשנות מן היסוד. וזאת הוא עושה. שתי דוגמאות מובהקות לתהליך הזה – ניתן לראות בשתי זירות התרחשות מקבילות. האחת – בשב"ס כאשר הנציבה יישרה קו עם השר והצטרפה לקו שהוביל להוצאת כלל סוהרות החובה מהאגפים הביטחוניים וזאת למרות התנגדותה הפומבית והקולנית למהלך בעבר. הזירה השנייה היא במשטרה שם מודה המפכ"ל בהודעה רשמית שפורסמה על ידי המשרה בשבוע שעבר כי "העבודה היסודית של השר והמשרד אפשרה מתן מענקים שיסייעו למשטרה" אמירה שמבטאת כבר את השינוי בשטח – שלא ניתן להתעלם ממנו ומתבטא בבלימת תהליך ההתפטרות מהמשטרה ומשינוי מגמה מובהק. לאיתמר בן גביר לא נתנו יום אחד של חסד. ההתקפות משמאל – באמת לא מזיזות לו. הוא עושה מה שהוא הבטיח לבוחריו, ומה שהוא מאמין שטוב לעם ישראל ומטבע הדברים, המנגנונים והגופים שלא רוצים שיזיזו להם את הגבינה – נלחמים בכל הכוח... מה שבאמת עצוב הוא שדווקא גורמים בקואליציה, ואף חלק מהשותפים לרשימה מהציונות הדתית- תוקפים אותו ללא הרף וחוזרים על הטענה השקרית כאילו בן גביר כל הזמן מאיים בפירוק הקואליציה. נוצר מין משחק ציני ידוע מראש: נתניהו וממשלת "הימין מלא מלא" מזייפת וממשיכה מדיניות "שמאל" מכוח אילוצים או חוסר יכולת עמידה מול הפקידים או בלחץ המערכות הקיימות (זה לא באמת משנה הסיבה...), בן גביר עומד בפרץ, דופק על השולחן ואומר את האמת – שמעמידה באור לא נוח את כל מי שמעדיף "שקט תעשייתי" – ואז יוצאים החכי"ם הקבועים ועוד כמה עיתונאי חצר לתקוף אותו בזעקות שוד ושבר: "איתמר מערער את יציבות הקואליצייה!" כדי להסית את האש ולהמשיך לזרות חול בעיני הציבור... איך אומר מגיש חשוב בתכנית מרכזית בישראל "אוי אוי אוי..."! ועוד הערה אחת לסיום: כשרואים את הצהרותיהם ומעשיהם של כל המצקצקים, ובניהם כאלו שהבטיחו רפורמות גדולות שהסתיימו בלא כלום ושיצרו "פרובוקציות" גדולות פי כמה וכמה מכל מה שמנסים לייחס לשר בן גביר, אם לוקחים את רשימת "הבטחות הבחירות" של בן גביר אל מול ביצוע במהלך תשעת החודשים שעברו מאז הקמת הממשלה הרי שללא ספק, ובפער, איתמר בן גביר הוא השר ששורת ההישגים שלו היא הגדולה והמשמעותית ביותר חרף כל האתגרים. - שי מלכה הוא ראש מערך הסברה ודוברות לשר לבטחון לאומי.