כתב הרמב"ם (הלכות ברכות פרק י' ג-ד) – על פי המשנה והגמרא בפרק תשיעי של מסכת ברכות: "שמע שמועה טובה מברך ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם, הטוב והמטיב; שמע שמועה רעה מברך [ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם] דיין האמת... הגיעה אליו טובה או ששמע שמועה טובה, אע"פ שהדברים מראים שטובה זו תגרום לו רעה, מברך הטוב והמטיב; וכן אם נגעה אליו רעה או שמע שמועה רעה, אע"פ שהדברים מראים שרעה זו גורמת לו טובה, מברך דיין האמת, שאין מברכין על העתיד להיות אלא על מה שאירע עתה". וכך נפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ב. בהמשך כתב הרמב"ם על אחים שמת עליהם אביהם, ובגלל מות אביהם זכו בירושה, שמברכים את שתי הברכות – ברוך דיין האמת על מות אביהם, וברוך הטוב והמטיב על הירושה, וכך נפסק בשולחן ערוך שם, בסימן קכ"ג. בימינו, הירושה תלויה בבית המשפט, ולכן אי אפשר לברך את שתי הברכות יחד, אבל יש לגודל צערנו מאורעות קשים שמתרחשים יחד עם מאורעות טובים, וחובה על כל עובד ה' באמת לברך על הרעה בלב שלם כשם שמברך על הטובה (כפי שנפסק שם ברמב"ם ובשולחן ערוך), גם כאשר יש חששות כבדים, שהטובה תגרום בהמשך לצרות קשות. לכן, ברגע שנראה בעיניים חטופים משוחררים מגיעים אלינו, נברך הטוב והמטיב בשם ובמלכות למרות כל החששות – ויחד עם זה, על לוחמינו האהובים והיקרים שנפלו למען כולנו, נברך דיין האמת בשם ובמלכות , ואין להטיל ספקות בברכות שנפסקו להלכה בלי שום חולק, מהמשנה עד למשנה ברורה. מי שאומר, שבדורות האחרונים לא נהגו לברך ברכות אלה, ייתן את דעתו לכך, שרבים מעם ישראל אומרים בדיוק כך על שמירת שבת, למרבה הצער. שום 'מנהג' לא מפקיע הלכות ברורות ומפורשות. עוד באותו נושא: כיצד ניתן להתרומם מהשפל? קריאת השכמה: הסכנה המצרית שמתקרבת אלינו מאבק קשה בין רגש לשכל בית המשפט העליון במשבר מעבר לחובת הברכות, ההלכה מלמדת אותנו פרק חשוב ביותר בהתמודדות הנפשית עם הזעזועים והכאבים, עם המערבולת של דברים טובים ורעים שמתרחשים בו זמנית, וקשה כל כך להתמודד – אומרת לנו ההלכה היהודית: מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה גם אם הן מתרחשות ביחד, אבל הברכות שונות מאד – על הרעה אנו מקבלים עלינו את הדין, ועל הטובה אנחנו שמחים – ובעיקר, לא מערבים את החששות מן העתיד הצפוי ברגע שרואים את הטוב! כשרואים אחים יוצאים מן השבי, מניחים בצד את כל החרדות ממה שצפוי בהמשך, ומברכים בלב שלם ובשם ה' על הטובה.
