יחסי ארה"ב-ישראל לא היו תמיד בגדר ירח דבש סוגה בשושנים, לשון המעטה. במלחמת העצמאות סירבה ארצות הברית לסייע לישראל וצייתה לאמברגו שהטיל האו"ם על מכירת נשק למדינת ישראל הצעירה שנאנקה תחת מתקפות אויביה. ה- FBI אף עצר יהודים אמריקאים שהעבירו נשק לישראל. בזמן מבצע קדש ב-1956 פעלה ארה"ב נגד המבצע, תוך הפעלת לחץ על צרפת ובריטניה (בעלות בריתה של ישראל בעת המבצע). מיד בתום המבצע דרשה ארה"ב, יחד עם ברית המועצות, כי ישראל תפנה את חצי האי סיני שכבשה מיד המצרים, וישראל נאלצה לעשות כן. בראשית שנות ה-60 הקשתה ארה"ב על ישראל בכל הקשור להקמת הכור הגרעיני בדימונה. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. אף כי החל מראשית שנות ה-60 החלה ארה"ב למכור משק לישראל, תחילה נשק הגנתי בלבד (כמו טילי הוק נגד מטוסים שנרכשו בשנת 1962) ולאחר מכן גם נשק התקפי (כמו טנקי פטון שנרכשו בשנת 1965). כמו כן סיפקה ארה"ב נשק באופן עקיף לישראל אשר הועבר מגרמניה המערבית כחלק מהסכם השילומים. דבר שנתגלה ב-1965. עוד באותו נושא: מי בעצם המנצח? האלופים האמיתיים חרבו דרבו ובנייה בצידו תיאטרון האבסורד של בג"ץ לפני תחילת מלחמת ששת הימים ניסתה ארה"ב למנוע את פריצתה. בתום המלחמה ניסתה ארה"ב להתקרב לארצות ערב מתוך כוונה לבלום את ההשפעה הסובייטית עליהן והביאה לקבלת החלטה 242 במועצת הביטחון שבבסיסה חזרה של ישראל לגבולות שטרם פריצת המלחמה. מה שבכ"ז הביא להידוק היחסים בין ישראל וארה"ב, היה ההידרדרות החמורה ביחסי ישראל-צרפת, במסגרתה הטילה צרפת אמברגו נשק על ישראל והתקרבה לברית המועצות ומדינות ערב. הדבר הביא לכך שארה"ב הפכה לספקית הנשק העיקרית של ישראל. החריקות ביחסים עם ארה"ב המשיכו כאשר ישראל סיפחה את מזרח ירושלים וארה"ב הודיעה כי מדובר בשטח כבוש. על אף זאת בשנת 1968 מכרה ארה"ב לישראל מטוסי F-4 (פנטום), ומאז ועד היום היא מוכרת את כל מטוסי ומסוקי הקרב לישראל, כמו גם שאר ציוד ותחמושת בחיל האוויר ובצבא היבשה. התלות בארה"ב מבחינה ביטחונית הורגשה היטב כבר במלחמת יום כיפור כאשר צה"ל הופתע, והיה חסר ציוד ותחמושת. לאחר עיכוב והצבת תנאים מתנאים שונים הגיעה הרכבת האווירית המיוחלת מארה"ב עם הציוד והתחמושת. מאז ועד היום היו עליות ומורדות ביחסי ארה"ב-ישראל, כאשר אירעו מתיחויות קשות בעת מלחמת שלום הגליל, פרשת פולארד ועוד, ומאידך ב-1982 הכריז מזכיר המדינה האמריקאי אלכסנדר הייג, ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה והיעילה", ב-1986 שולבה ישראל בתוכנית מלחמת הכוכבים של הנשיא רייגן (במסגרתה פותח טיל החץ), וב-1987 הוכרה ישראל כבעלת ברית של נאט"ו. לענ"ד קו פרשת המים המשמעותי בעניין התלות הביטחונית של ישראל בארה"ב הוא 'פרויקט הלביא'. החל מתחילת שנות ה-80, השקיעה ישראל בפיתוח עצמאי של מטוס קרב בשם "לביא", אשר פיתוחו הגיע לשלבים סופיים של השלמת אב טיפוס, ובוצעו בו טיסות ניסוי ומבחן בסוף 1986 ותחילת 1987. החל מסוף 1985 גבר הלחץ האמריקאי כנגד הפרוייקט, מכיוון שהוא היה מתחרה בתעשיית המטוסים האמריקאית, ובעיקר במטוס ה F-16, עד שממשלת ישראל נכנעה לממשל האמריקאי וביטלה את הפרוייקט באוגוסט 1987. הלביא הוא סמל לאובדן עצמאות ההצטיידות הביטחונית של ישראל, אשר מביא איתו אובדן עצמאות ביטחונית ואובדן עצמאות מדינית וכדו', כפי שאנו חשים היטב היום וכפי שאסביר להלן. מדינת ישראל תלויה היום באופן מלא ברצונה הטוב של ארה"ב בכל נושא התחמשותה. למרבה האבסורד אפילו רוב התחמושת לנק"ל מיובא מארה"ב, שלא לומר טילי כיפת ברזל, פצצות מטוסים ועוד ועוד. ארה"ב יכולה בכל רגע נתון להתנות את אספקת הציוד והתחמושת במילוי הוראותיה, והיא גם עושה זאת. למשל בחודש האחרון, בצד החיבוק החם מהנשיא ביידן, נראה כי ארה"ב לא הסכימה שישראל תפתח במתקפה יזומה בצפון. כך גם בדרום נראה כי היעתרותה של ממשלת ישראל להכנסת דלק לרצועת עזה, כמו גם פתיחת מסדרונות הומניטאריים וכדו', נובעת מהפחד שארה"ב לא תספק לישראל את הדרוש לה לשם המשך התקיפה ברצועה. עם כל הכבוד לידידות בין המדינות, אשר אני רוצה להאמין שהיא נובעת גם מערכים משותפים ולא רק מאינטרסים, לא יתכן שמדינת ישראל תהיה תלויה באופן כה רחב ברצונה הטוב של ארה"ב. בייחוד כאשר האנטישמיות בארה"ב גואה, יחד עם הפרוגרסיביות השמאלנית הקיצונית, ויתכן שתוך זמן קצר גם ידידות וחברות כבר לא תהיינה בין המדינות. על מדינת ישראל מוטל להתנהל בכל התחומים כבאותם ימים שארה"ב לא עמדה לצידנו ולהיערך תמיד לתרחיש הגרוע ביותר (worst case scenario). יש לחדש בהקדם את כל הייצור הביטחוני בארץ, לרבות מטוסי קרב, דבר אשר גם ייצור מקורות תעסוקה רבים ויביא לרווחים גדולים של ייצוא נרחב למדינות ידידותיות (כמו עסקת המליארדים של מכירת טילי החץ לגרמניה שנחתמה לאחרונה). על ממשלת ישראל לשאוף להשתחרר מכל תלות חיצונית ישירה. כך גם יש לחשוב ביחס לעצמאות האנרגטית, העצמאות תזונתית וכו'. לא יתכן שנהיה תלויים בארדואן האנטישמי כאשר נצטרך עגבניות. וכדברי תורתנו "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
