1. לצערי, נדיר שאני מתרגש ממוזיקה. למרות ששפע גדול של סינגלים מהודרים יוצא לעולם מדי שבוע - אני מתקשה למצוא בו זרזיף נחמה. במשך שנים שידרתי ברדיו תוכנית שרובה מוזיקה ("סבבת שלום") והרבה אחרי שעזבתי את התוכנית הצלחתי להתרגש משירים. מתישהו זה נפסק. פיקסתי את הרגשות שלי על דברים אחרים ששייכים בבירור לחיים האישיים שלי, כנראה. הצורך למצוא שיר ולהתחבר לרגשות אחרים - שאולי דומים קצת לרגשותיי - התפוגג. ועדיין, לפעמים שיר מצליח לנגוע בי, תודה לא-ל. האחרון היה 'אושר אמיתי' של מידד טסה בו יצאו מארובות עיניי זרמים של דמעות. כעבור מספר חודשים זה קרה שוב בזכות דמות שלא האמנתי שאתרגש אי פעם משיריה: דודו פארוק המגולם ע"י אורי קומאי. הפעם לא דמעתי. היה זה ליבי שהתרומם באורח פלא. אפשר לומר שהתרגשתי מאוד מעצם קיומו של השיר ביקום. לראשונה בישראל מישהו מאוד מאוד ידוע בציבור הכללי מצליח לשיר בסגנון סופר עדכני את המילים שאיש לא העז לומר קודם לכן (וגם אם העז - איש לא ידע על קיומו). מדובר בדמות ואין לדעת את כוונת המשורר. ועדין - קשה שלא להתפעם מהכנות האישית המבצבצת מבין המילים שכתב אורי שסיפר בעבר על מהפך אישי בחייו האישיים. אין במילות השיר לעג בוטה המוציא את מאופייני הדמות רע כפי שמתרחש לעיתים בדמויות מבוססות סטריאוטיפ. ההיפך. אורי לוקח את דמות 'המתחזק' המתמודד מול החברה ומדובב אותה באומץ וברגישות, עם כל הניואנסים והכבוד. במקרה הזה, דווקא היות הזמר 'דמות' עשויה לפעול לקבלתו גם בקרב קהלים שלא היו מנגנים 'שירי התחזקות' הארד-קור מטעמים מסתוריים. עוד באותו נושא: הנחשים במגפיים העבודה כמשפחה? סרט אמריקאי-ישראלי אוסקר שכזה 2. 'שירי מתחזקים' המתארים את אמונתו של האדם דרך מוזיקה (ולא מתוך דמות) - היו כאן במשך שנים רבות. הם זכו להתעלמות כמעט מוחלטת ברדיו הכללי. בעידן שלפני הפופולאריות של יוטיוב - ההתעלמות הייתה צורמת מאוד ולשם כך הקמתי את "סבבת שלום" בה שידרתי במזיד שירים שהיה קשה להגיע אליהם. שירי המתחזקים נהגו ליפול בין הכיסאות; הרדיו החרדי העדיף חסידית או מזרחית והם היו יהודים-ישראלים עם כינור מלא כנות מזן אחר. הם היו בודדים בתעשייה קשה בלי קשר לאיכות המקצועית. כשאודי דוידי הצליח להיכנס לרדיו הכללי - היה זה יום חג מרגש מאוד. לא דיברו על זה בפרהסיה כל כך, אך למביני התעשייה היה ברור איזה שירים צריכים להציע כסינגל ל'רדיו הכללי' במידה ויש לך אמונה על הראש ושמיים בולטים מעליך. הכללים הבלתי רשמיים: טקסט שיכול להתפרש גם כ'בינו לבינה' וחס חלילה להזכיר שם שמיים, גם אם מדובר בחלק אינטגרלי ואותנטי מחייך. 3. עם השנים, אודי דוידי הפסיק להוציא שירים חדשים, ישי ריבו הפך לבן בית בכל תחנה ונדמה ש'הרדיו הכללי' למד לקבל שירי אמונה באשר הם. דא עקא, שאיפכא מסתברא. ריבו הוא דוגמה בודדה בנוף, במשך שנים. גם כיום, אמנים רבים המיוצגים בגלוי כזמרי אמונה נותרו - למזלם - עם ערוץ פתוח ביוטיוב. איך ידעו על קיומם בלי תחנות רדיו כלליות גדולות שיתנו פוש? אלוקים יודע. הם עושים את שלהם אט אט, בלי קיצורי דרך. צוברים עוד מנוי ועוד מנוי בערוץ, מלקטים הופעות פה ושם. כי למרות הסיפור על הפתיחות המחשבתית - שירי מתחזקים הם עדין משהו 'שונה' שקשה לקבל כמו 'עוד שיר' בתחנות כלליות. כל שכן אם הניראות החיצונית שלך 'מאיימת' (למה שתאיים?!). ואז - מגיע בדלת האחורית אורי קומאי ומניח על השולחן את אחת מתופעות הזמר הכי ויראליות ומפתיע עם טקסט מאמין שטרם נראה כמותו בישראל למרות שהוא שכן בלב (ובהרבה שירים לא מוכרים) אצל המון אנשים שהחליטו 'להתחזק' - אבל אף אחד לא רצה לתת להם לפרוט את הסיפור האותנטי שלהם בפומבי. עכשיו הסיפור הזה מסופר, כתשובת המשקל, בבמה עצמאית גדולה ובלתי תלויה, בלי צנזורה, באומץ, כמו שרק אורי יכול לעשות. נדב גדליה הוא כותב ומנהל תוכן, שחקן, מוזיקאי ובמאי הקומדיה 'מדריך למתבונן האמיץ' הזמינה לצפייה עקב המצב ללא תשלום.