בדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, נדונה הצעת חוק להגבלת השימוש במעצרים מנהליים כנגד אזרחים ישראליים. ההצעה, שהוגשה על ידי רוטמן, מבקשת להחיל את הוראות חוק שעת-חירום רק במקרים בהם קיים יסוד סביר כי האזרח החשוד חבר בארגון טרור. ח"כ לימור סון הר-מלך נשאה נאום שבו הביעה את התנגדותה לשימוש במעצרים מנהליים כלפי מתיישבים. "מה שהפך לכלי שגרתי בידי השב"כ ושר הביטחון, אמור היה להיות מוצא אחרון," אמרה. לדבריה, כלי המעצרים המנהליים נועד במקור למנוע פעולות של פצצות מתקתקות, אך נעשה בו שימוש גם במקרים שאינם עונים על קריטריון זה. בדיון השתתף גם עו"ד נתי רום מטעם ארגון חוננו, שהעביר ביקורת על מה שהגדיר כהליך חסר שקיפות, בו מתקבלות החלטות ללא ראיות מוצקות ועם פרפרזות חלקיות בלבד. "מעצר מנהלי חייב להיות כלי שמיועד לאויבי המדינה, לא לאזרחיה הנאמנים," אמר רום. אריאל דנינו, שנעצר מנהלית, חלק על טענות השב"כ שצו המעצר מופנה לאנשים מסוכנים. "בשב"כ הציעו לי להשתחרר בתמורה להצהרה שלא אעסוק בטרור, כך שיכלו לפרסם שאני 'הודיתי' באשמה," ציין. רבקה שפירא, אמו של העצור אברהם שפירא, סיפרה בכאב על התמודדותה עם מעצר בנה, שלדבריה "כלוא מאחורי סורג ובריח ללא משפט וללא ראיות". היא הוסיפה כי בנה, במאי סרטים שתיעד את החיים ביהודה ושומרון, אינו אויב המדינה. "תושבי יו"ש אינם האויב," אמרה, תוך ביקורת על מערכת הביטחון והיחס המחמיר כלפי מתיישבים. בסיום דבריה, פנתה ח"כ סון הר-מלך לשר הביטחון הנכנס, ישראל כ"ץ, וקראה לו לבטל את הצווים המנהליים שהוצאו כלפי אזרחים ישראלים.