התנדבות המונית של אזרחי ישראל במהלך מלחמת "חרבות ברזל" סייעה למיליוני אזרחים ותרומתה הכלכלית נאמדת במאות מיליוני שקלים, כך עולה משנתון ההתנדבות והמעורבות החברתית. במהלך 14 חודשי המלחמה, חצתה ההתנדבות מגזרים, מגדרים וגילאים. כמעט כל אדם שני התנדב בתחילת הלחימה (45.2%), אך בחלוף חודש וחצי שיעור ההתנדבות ירד ל-28.7% וכיום עומד על 15%. התרומות והסיוע הופנו למעל מיליון אזרחים, בהיקפים המוערכים במאות מיליוני שקלים. השנתון מתבסס על תשעה סקרי עומק ומציג תמונה מקיפה על דפוסי הנתינה במהלך המלחמה. נמצא כי רוב המתנדבים פעלו מתוך סולידריות ורצון לסייע, רבים מהם בפעם הראשונה ובאופן עצמאי. אחרים השתלבו דרך ארגונים בהם פעלו גם בשגרה. כ-90.2% מהמתנדבים ציינו כי פעלו מתוך רצון לעזור לאחרים ולדאוג לשלום האזרחים. עוד באותו נושא: חרף המלחמה – מתגייסים בהמוניהם לקרבי יא בני כלבים, שחררו את החטופים בשבעה באוקטובר הופקרנו - כמו בשואה לאחר העימות בקבינט: סמוטריץ' מציב קו אדום הנתונים מצביעים על התנדבות אינטנסיבית: 10% מהמתנדבים התנדבו מדי יום, ו-38% מהם מספר פעמים בשבוע. ההתנדבות ניכרה בכל קבוצות הגילאים, במיוחד בקרב בני 35-55, בעלי השכלה אקדמית והכנסה גבוהה מהממוצע. חילונים הובילו את ההתנדבות הספונטנית (29.9%) לעומת דתיים ומסורתיים. בין הפעילויות המרכזיות: איסוף וחלוקת מזון וציוד (49.2%), הסעות ושינוע (22.5%), סיוע לכוחות הביטחון (20.6%) ועזרה לאוכלוסיות מוחלשות, מפונים ומשפחות משרתי מילואים. עם התקדמות המלחמה, נוסף סיוע בחקלאות ובארגון טקסי זיכרון. חזרה לעבודה, תחושת מיצוי ושחיקה גרמו להפסקת התנדבות אצל 20.6% מהמתנדבים. ירידה ניכרת נרשמה במיוחד בקרב חילונים. למרות זאת, 17% מהאזרחים הוותיקים ממשיכים להתנדב. התרומה המרכזית נותרה הכנת ציוד ומזון (30%) וסיוע לחיילים (10%). כ-78% מהמתנדבים תרמו גם ציוד ו-53% תרמו כסף, בעיקר לחיילים ומפונים. תרומות רבות נעשו ישירות, דרך יישומים כמו "פייבוקס" ו"ביט". ההתארגנויות האזרחיות הלא-פורמליות מילאו תפקיד קריטי, עם מימון פרטי ושאיפה להמשיך לפעול גם לאחר המלחמה. לדברי רונית בר, מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות, ההתארגנויות האזרחיות הפכו לגורם מרכזי בסיוע, המשיך גם מעבר לשלב החירום הראשוני. פרופ' מיכל אלמוג-בר הוסיפה כי המלחמה חיזקה את ההון החברתי בישראל והובילה לשיתופי פעולה בין אזרחים, עסקים ורשויות מקומיות. משרד הרווחה הדגיש כי יחידות ההתנדבות ברשויות המקומיות היוו תשתית למתנדבים, וסייעו במגוון תחומים: מהפגת חרדות ועד הפעלת ילדים. הנתונים מצביעים על חוסן חברתי גבוה, שהיווה עוגן מרכזי בהתמודדות עם אתגרי התקופה.