סוגיית חוק הגיוס עשויה להיות זו שתביא לקריסתה של הממשלה, וזאת לנוכח הקשיים באיתור מתווה שיהיה מקובל גם על החרדים וגם על בג"ץ. פרופ' יגיל לוי, ראש מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר יחסי צבא חברה, מציג בראיון לערוץ 7 רעיון חדש שהגה למציאת מענה לתסבוכת הפוליטית חברתית משפטית הזו. "במתווה שגיבשתי יחד עם עמיתתי, ד"ר עפרה בן ישי, שהייתה בעבר ראש מחלקת מדעי ההתנהגות של הצבא, ויחד עם חוקרים וחוקרות נוספים, אנחנו מבקשים להתנער מהמושג 'שוויון בנטל' שהוא בלתי ריאליסטי, ועצם ההשמעה של המושג בידי המנהיגות החילונית מכרסמת בלגיטימיות של גיוס החובה. מצד שני אנחנו חושבים שהמציאות הנוכחית, שבה מתווה 'תורתו אומנותו' מביא לפטור גורף לציבור החרדי, היא מציאות בלתי אפשרית המאיימת איום של ממש על הלגיטימיות של גיוס החובה, ויכולה אף להביא לקריסתו אם לא נפתור את הבעיה הזו בעתיד הנראה לעין", אומר פרופ' לוי. מאחר וכך, מוסיף לוי, מהאיזון שבין שני הקולות המנוגדים עולה המתווה שעיקריו הידברות, פשרה, הימנעות מהפיכת הצבא למקום המגייס בכפייה ואיזון בין צרכי הצבא לצרכים נוספים של גופים משרתים ושוק העבודה. "מה שאנחנו מציעים הוא ששליש מהמלש"בים יזכו למעמד תורתו אומנותו, כלומר לימוד בישיבות תחת כללים ברורים של בחירתם בידי הצבא והמנהיגות החרדית. התלמידים ייבחרו על בסיס הצטיינות ברורה ומובהקת", אומר לוי ומציין כי מדובר במספר גדול של מלש"בים, מה שגורר ביקורת מצד גורמים חילוניים על המתווה המוצע. "בגמר לימודי הישיבה, כלומר שלוש שנים, יקבלו אותם לומדי תורה פטור משירות. מי שירצה להמשיך ללמוד בישיבה יוכל להמשיך, אבל הישיבה לא תהיה מקלט משירות צבאי והדבר יאפשר להזרים אנשים לשוק העבודה". האחרים, אומר פרופ' לוי, מחולקים בין מי שאינם לומדים, שלגביהם יש הסכמה כללית במנהיגות החרדית שעליהם לשרת שירות רגיל כלשהו, והאחרים, כלומר אלה שלומדים אך אינם מוגדרים כמצוינים, להם יוצעו מסלולים המשלבים שירות בצבא ולימוד בישיבה. "המודל שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא המודל של זק"א, שהוא סוג של שירות ביטחוני מובהק שחרדים ממלאים אותו בנאמנות במשך הרבה מאוד שנים ואין כל סיבה שלא להכיר בו כסוג של שירות", אומר פרופ' לוי המדגיש את הצורך לייצר מסלול שבו יוכלו החרדים לשמור על אורחות חייהם ואף להמשיך ללמוד במה שהוא מגדיר כ"ישיבות חרדיות רכות" המאפשרות שילוב של לימוד ועבודה. בדבריו מעיר פרופ' לוי כי השירות המשולב של הלומדים שאינם מוגדרים כמצויינים יהיה לאורך מספר רב יותר של שנים מאחר והשירות אינו שירות מבוקר ועד ערב. הפריסה של השירות לאורך מספר רב יותר של שנים יקזז את אופיו המרוכך יותר של השירות עצמו. החלק שנותר, זה שאינו לומד, יתגייס למסגרות הרגילות. על כך אומר פרופ' לוי כי לתפיסתו ולתפיסת החוקרים שגיבשו יחד אתו את המתווה המוצע, אין לאפשר מסגרות הומוגניות לציבור החרדי לבדו מעבר למסגרת פלוגה, "בוודאי שאנחנו מתנגדים לגדודים חרדים, ובוודאי לחטיבה חרדית שהצבא עכשיו מתגאה בהקמתה. אנחנו רואים בזה טעות מאוד קריטית". הסיבה לתפיסתם זו היא מה שמגדיר לוי כלקח מהניסיון של גדוד 'נצח יהודה' ומקומות נוספים. "כאשר יחידה הומוגנית של חיילים שמגיעים מאותה שכבה חברתית, עם אותו מכנה משותף אידיאולוגי עמוק, זו יחידה שיש בה נטייה להפעלה של אלימות והסתרת מידע בתוך שורותיה. צריך לומר את האמת, גדוד 'נצח יהודה' עמד בשלב מסוים בפני סכנה של פירוק כשהמידע על ההתנהלות החריגה שלו הגיעה לכוחות בינלאומיים. אין סיבה לשלש את גדוד נצח יהודה לכדי חטיבה", הוא אומר ומעיר כי להערכתו גם החברה החרדית עצמה אינה צריכה שצעיריה יקבלו מוניטין רע עם זיהויים כמפעילי אלימות. "לכן המסגרת הפלוגתית שמאפשרת שמירה על הומוגניות מגדרית על פי הפקודות הקיימות של הצבא היא המסגרת הנכונה". פרופ' יגיל לוי נשאל אודות השתמטות במגזרים אחרים, והוא מספר על המלצה הכרוכה במתווה המוצע על ידו ולפיה "במקביל לגיוס חרדים הצבא צריך לטפל גם במיצוי כוח אדם במגזרים אחרים". בהקשר זה הוא מעיר כי הדבר כולל "גם לגייס נשים בצורה מלאה לכל התפקידים, על פי התאמה של תפקיד ולא לפי מגדר". "השיח הנוכחי שתולה בחרדים ובגיוס חרדים את כל צרות הצבא וכל הפתרונות האפשריים לבעיות כוח האדם, הוא שיח מוטעה שמתעלם מהתמונה הכוללת, שצריכה להיות הרבה יותר מורכבת. אנחנו לא יכולים להחזיר את כל הגלגל אחורה, אנחנו מבינים שמודל גיוס החובה יעמוד בפני סיכון משמעותי אם לא נגייס מספר הרבה יותר גדול של חרדים, ותהיה הקלה בנטל גם אם לא שוויון בנטל שהוא מאוד כבד ונופל על המגזר החילוני והציוני דתי יחד עם קבוצות אחרות". פרופ' לוי שב ומדגיש כי המתווה שהוא מציע יחד עם חבריו לא ייתן מענה מלא לדרישותיו של אף אחד מהמגזרים, אבל יש בו איזון שיאפשר לפחות לטווח הביניים את קיומו של הצבא על פי הצרכים שמציגים ראשי הצבא. "מודל גיוס החובה הישראלי עומד בפני קריסה", משוכנע פרופ' לוי. "ערב המלחמה רוב הציבור בישראל תמך בביטולו של גיוס החובה. מובן שיש הרגעה מסוימת במגמה הזו בגלל המלחמה שמצטיירת כקיומית, אבל על רקע שיח השוויון בנטל אנחנו חושבים שעומס כפי זה שניצב כעת על צעיריה וצעירותיה של החברה בישראל לא יאפשר את המשך גיוס החובה אם לא יהיה איזון עם גיוסן של קבוצות אחרות, בראש ובראשונה החרדים. לכן את הבעיה הזו צריך לפתור במהרה מתוך הידברות והבנה שאף מגזר לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו". להערכתו של פרופ' לוי במידה ויעלה בידי הכנסת להפיק מודל מאוזן לא תבוא התנגדות מצידו של בג"ץ. באשר לפוליטיקאים החרדים, אומר פרופ' לוי, המודל הוצג בפני כמה מהם אך עד כה לא הגיע מהם "גם לא מענה מנומס, אבל אני אופטימי שעוד נצליח לדבר על זה". לקראת תום הדברים נשאל פרופ' לוי אם הוא אינו חושש שהדיון כולו עוטף מגמות פוליטיות זרות, בעיקר על רקע הדברים אותם אמר בשעתו חבר הכנסת בני גנץ לחרדים כאשר הציע שיוכלו למלא את כל דרישותיהם על נייר והוא יחתום למטה. "אני בהחלט חושש שיש כאן פוליטיקה ואפילו סוג של פוליטיקת זהויות, שבסופו של דבר ניזונה מזה הרבה מאוד שנים לתלות בחרדים ובשירותם או אי שירותם את אשמת הכול. לכן הייתי בין אותם שסברו שצריך לסיים את העניין הזה בפטור גורף לחרדים על פי אותו פטור שניתן לנשים שאורח חייהם לא מאפשר להן שירות בצבא. התנאים השתנו ולכן דרושים פתרונות אחרים וזו הסיבה שאנחנו מציעים את מה שאנחנו מציעים".