יונתן אלעזרי ז"ל, צעיר שלמד במכינה קדם צבאית, הצטרף ללוחמים במהלך הקרבות הקשים באופקים. למרות שלא סיים את הטירונות, הוא ראה לעצמו חובה להצטרף למאבק ולסייע בהגנה על התושבים. יהל, שלחם לצד יונתן משחזר את הרגעים האחרונים של גיבור ישראל שבחר להגן על תושבי אופקים במסירות נפש. "אני מרגיש טפיחה קלה בכתף. מסתכל אחורה ורואה בחור צעיר, כמעט ילד, עם חולצה לבנה, ג'ינס כחול, סנדלי שורש ומיקרו תבור. זה היה יונתן. 'אני מצטרף אליך', הוא אמר. כשהגענו ללב הקרבות עלינו לאחד הגגות וכל אחד מאיתנו תפס צד. אחרי חילופי ירי, אני רואה בזווית העין את יונתן עושה חצי סיבוב. ונופל". להנצחת זכרו של יונתן ע"י הרחבת המכינה לחצו כאן>>> "תני לי את הנשק" "פתאום הגיע אלי בחור בריצה", מספרת טלי חדד תושבת אופקים, "נעמד מולי ואומר לי 'תני לי את הנשק'. הוא הציג את עצמו כלוחם דובדבן ואמר שהוא מהמכינה. אני אוהבת את בחורי המכינה. מיד הורדתי את הנשק ושמתי אותו עליו". למרות שיונתן הציג את עצמו כלוחם, לאמיתו של דבר הוא אפילו לא סיים את הטירונות. כבוגר המכינה, בה למד על ערך ההגנה על האומה, גם במחיר החיים, הוא הרגיש שהוא חייב להגיע לגרעין הלחימה, ולא היה מסוגל להישאר מאחור, במקום מוגן. "הוא חי בשביל הרגע הזה", מספרת אימו מרים אלעזרי, "כבר מגיל קטן הוא שאל את עצמו איך הוא עוזר לעם ישראל". הוא היה "ילד של גגות", "יונתן הקופיף" אמא שלו קראה לו. ורק סמלי שהוא נהרג במסירות נפש על גג - במקום שתמיד חש בו בן חורין אמיתי. לחצו כאן כדי להנציח את גבורתו של גיבור ישראל יונתן אלעזרי>>> "אני מלא התפעלות על התהליך שיונתן עבר במכינה", סיפר עידן אלעזרי, אביו של יונתן, אחרי השבעה. "זה היה מרגש לראות את זה". כדי שהמכינה תוכל לגדול ולאפשר לעוד נערים לעבור את התהליך המשמעותי שיונתן עבר, המכינה יוצאת בקמפיין גיוס כספים לצורך חידוש בית המדרש לעילוי נשמתו של יונתן. זה בדיוק הזמן לפתוח את הלב ולאפשר למכינה לגדל דורות של תלמידי חכמים גיבורים שמעורים בחיי המעשה. הצטרפו והנציחו את זכרו של יונתן! לחצו כאן>>>