המלחמה הנוכחית היא לא תוצאה של כישלון נקודתי, לא של טעות צבאית בודדת ולא של מחדל מודיעיני רגעי. היא תוצאה של תפיסה כושלת שהתקבעה בעשורים האחרונים בציבוריות הישראלית, אשליה מסוכנת שוויתורים, פייסנות והבלגה יובילו לשקט וליציבות. הכישלון שהוביל אותנו למצב הזה אינו שייך לממשלה מסוימת או לרמטכ"ל זה או אחר. מדובר בכשל עמוק של תפיסה מדינית וצבאית, שנרקמה לאורך עשורים של מדיניות שגויה, שהושתתה על רעיונות נאיביים ומנותקים מהמציאות המזרח תיכונית. אינספור סיסמאות כוזבות הופצו והפכו לעקרונות של מדיניות: "מזרח תיכון חדש" – בעוד אויבינו מעולם לא קיבלו את קיומנו כמובן מאליו. "שלום עושים עם אויבים" – אבל אויב שרוצה בהשמדתך לא יחפש שלום, אלא רק דרכים חדשות לתקוף. "אין פתרון צבאי" – ומה קיבלנו בתמורה? מציאות שבה האויב מחזק את עצמו ללא הרף, מתוך ידיעה שהתגובה הישראלית תהיה מוגבלת. במקום להבין את המציאות כהווייתה, התמכרנו לאשליה שוויתורים יביאו לרגיעה, בזמן שהאויב ניצל את חולשתנו כדי להתעצם, לבנות כוח צבאי ולתכנן את המתקפה הבאה. מאז הסכמי אוסלו ועד ההתנתקות, ישראל נסוגה שוב ושוב – והטרור רק התעצם. המחשבה שלפיה נסיגות יובילו להפחתת האלימות התבררה כהפוכה לחלוטין למציאות: ההתנתקות לא הפכה את עזה ל"סינגפור של המזרח התיכון", אלא לבירת הטרור העולמית. כל סבב לחימה שהסתיים ב"הסדרה" ללא הכרעה – חיזק את חמאס והגביר את ביטחונו. ההבלגה מול ירי טילים, חפירת מנהרות והתקפות טרור שידרה מסר ברור לאויב: ישראל לא באמת תגיב בעוצמה. כל אלה לא היו כשלי מודיעין רגעיים – אלא תוצאה ישירה של מדיניות שהאמינה שאפשר "לנהל" את הסכסוך, במקום להכריע אותו. כשוועדות החקירה יוקמו – כפי שבטוח יקרה – אסור שהן יסתפקו בניסיון למצוא אשמים בצבא או במודיעין. השאלה הקריטית היא איך ישראל עצמה אפשרה למצב הזה להתרחש? מי שהוביל את המדינה לתוך הסכמי כזב, שיווק לציבור חלומות על "שלום תמורת שטחים" והתעקש ש"אין פתרון צבאי", חייב לתת דין וחשבון. מדיניות זו חלחלה מהאקדמיה, דרך מערכת הביטחון, הפוליטיקה, ועד לציבור הרחב. היא יצרה מציאות שבה ישראל נתפסה כחוליה חלשה – וזו הייתה ההזמנה הגדולה ביותר לטרור. המלחמה הזאת חייבת להוביל לא רק לשינוי צבאי – אלא למהפכה תפיסתית. אין יותר מקום למחשבה על "ניהול הסכסוך" – אלא רק על הכרעתו. לא עוד הפסקות אש עם חמאס – אלא הרס מוחלט של יכולתו הצבאית. לא עוד נסיגות חד-צדדיות – אלא מהלכים שמחזקים את האחיזה שלנו בארץ ומגדילים את ההרתעה. חזרתה של ישראל למצב אסטרטגי בטוח דורשת שינוי מוחלט – גם בתודעה וגם בשטח. אסור לנו לחזור לאותו מעגל של רפיון, אשליות ותקוות שווא. הגיע הזמן להפסיק לקוות שהמציאות תסתדר מעצמה – ולהתחיל לעצב אותה בכוח, בעוצמה ובבהירות אסטרטגית. הכותב שימש כיועץ לענייני התיישבות תחת שרי הביטחון משה (בוגי) יעלון, אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו וכיועץ לשר הביטחון נפתלי בנט לענייני שטחי C.