על רקע הפרשייה החדשה שפרטיה חסויים בשל צו איסור פרסום, ובה מעורבים שירות הביטחון הכללי והמחלקה לחקירות שוטרים, פרסם העיתונאי אבישי גרינצייג פוסט נוקב שבו מתח ביקורת חריפה על מדיניות האכיפה כלפי הדלפות. לדבריו, "כשהדלפת טיוטת פסק דין נחקרת באופן חסר תקדים כשבמקרה המפרסם הוא עמית סגל", ולעומת זאת, "כשהודלפו טריליון ציטוטים ופרטים רגישים מתוך הקבינט וצוות המשא ומתן – אין כל חקירה". גרינצייג מציין כי גם במקרים חמורים נוספים, בהם פורסם מידע רגיש מאוד, בחרה היועצת המשפטית לממשלה להימנע מחקירה, בטענה כי "הדלפות הן נשמת אפה של הדמוקרטיה". הוא מזכיר גם מקרה שבו שר הביטחון ביקש לפתוח בחקירה על מידע ביטחוני רגיש שפורסם בתכנית תחקירים, אך הבקשה נדחתה: "הוחלט שאין לחקור כדי לא לפגוע בעבודה העיתונאית או לחשוף מקורות עיתונאיים, ובנימוק שיש להסתפק בעבודת הצנזורה". לדבריו, אותה כתבה שבמרכז הפרשה שודרה באישור צנזורה. גרינצייג מוסיף כי לאורך תקופת הלחימה פורסמו מאות ידיעות רגישות מאוד בתקשורת, אך "גם כאשר המידע מודלף לכתבים זרים שאינם כפופים לצנזורה – היועמ"שית מונעת חקירה". בהתייחס לרמיזות של העיתונאי עמית סגל על מעורבותו האפשרית בפרשה הנוכחית, גרינצייג מסכם: "ועל הפרשה החדשה בה השתמשו בכלים דרקוניים תוך ניגוד עניינים מהמקפצה – לא ארחיב כעת, ואמתין כשיותר לפרסם". לסיום כתב, "המדיניות של איפה ואיפה זועקת לשמיים, ניגוד העניינים זועק לשמיים. האינטרסים הזרים זועקים לשמיים. אבל המחנות מתייצבים אוטומטית בשורה כמו חיילים, והאמת והעובדות והעקביות לא מעניינים כמעט איש. תקופה עצובה".