קול פעמונים,
מתגלגל מפה.
מהדהד בין סלעים,
אל על דואה.
כגלי ים שוצפים,
ריק ממלא.
חומות יפרוץ,
יישאר איתן מול שחור.
ינקה יטהר כל מוץ,
ימס כל לב קשה מקור.
ישחרר יגיל יעלוץ,
ישאיר אחריו שובל של אור.
איזו קלילות,
כמה יפה בו לדבוק.
ממש תות,
כזה מתוק.
כל כך פשוט,
הוא הצחוק...
תגובהתגובות