שוב חוזרים על עצמם קולות נהי ומספד על "צמצום דרמטי" במרחב הפעולה של חיל האוויר מעל סוריה, על משבר חמור בין רוסיה לישראל, ועל התבססותה הבלתי הפיכה של איראן מעבר לגבול. ואכן, אין להקל ראש במצב החדש מול סוריה, בסוללות הטילים המאיימות על מטוסינו ובהתעצמותו האזורית של שלטון האייתוללות. עם זאת, מוטב להכניס את הסוגיה לפרופורציה וללמוד שיעור או שניים מההיסטוריה. זר לו נקלע לימי החגים האלה, שבהם אנו מציינים 45 שנים למלחמת יום הכיפורים, היה חושב שנחלנו תבוסה שממנה לא התאוששנו, ויתפלא שהמדינה והצבא עדיין קיימים. חיל האוויר, שסביבו השתרשה תפיסה ביטחונית של הגנה וסיוע לכוחות קרקע אחרי שנוטרל האיום האווירי, נבלם בימיה הראשונים של המלחמה עקב אבידות שספג מכוחות נ"מ מצריים וסוריים. לקחיו של השיעור הכואב הופקו היטב בחיל האוויר. תשע שנים של תכנון ואימון קפדניים הכינו את החיל למבצע "ערצב 19", שיצא לפועל ביומה הרביעי של מלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982. במהלכו הושמד כל מערך טילי הנ"מ של סוריה, אשר כלל טילי סאם־2,3,6,8 ותותחי נ"מ קטלניים. נוסף על כך, 80 מטוסים סוריים הופלו בקרבות אוויר בתוך פחות מיומיים. כל זאת - ללא מחיר; ההלם היה מוחלט. בזכות מבצע זה נחשף במערומיו מערך הנ"מ של בריה"מ ובעלות בריתה. מפקד חיל האוויר דאז, אלוף דוד עברי, סובר, כמו אחרים, שראשית קריסתה של בריה"מ טמונה במבצע מזהיר זה. האם רוסיה, המנסה כיום לחדש את צבאה ולהביאו לרמה מבצעית שתאפשר לו להתמודד עם צבאות נאט"ו, יכולה להרשות לעצמה להיכשל פעם נוספת מול חיל האוויר הישראלי? האם יותר מ־200 תקיפות בתוך סוריה, דרך מערך נ"מ סורי בייעוץ רוסי, ובמחיר של מטוס קרב ישראלי אחד, לא רמזו די והותר כי יכולתו המבצעית של חיל האוויר כיום אינה נופלת מזו שהיתה לו לפני 36 שנים? האם מקבלי ההחלטות ברוסיה ירהיבו עוז לשאול, כיצד מערכת בסיסית של תיאום בין אויב לאוהב (המכונה "זע"ט - זיהוי עמית טורף") לא פעלה בזמן אמת? ובחזרה למערכת הטילים. מה מיוחד כל כך במערכת טילי קרקע־אוויר המדוברת, שפותחה לראשונה בסוף שנות ה־70 של המאה הקודמת? מדוע, על פי פרשנינו, היא אימת הטייסים, והסיבה שבגללה לא ישנים בלילה קברניטי מערכת הביטחון? מערכת S-300 מעולם לא נוסתה בשדה הקרב. דגמיה החדישים יוצרו בשנת 1992, והיא מצויה בכמה מדינות, להוציא את איראן וסוריה. היא אוטונומית ומסוגלת להעסיק עשרות מטרות בו בזמן, ומטווחים של כ־200 ק"מ. חיל האוויר, בדומה למקביליו במערב, למד את רזיה של המערכת. המענה לה פותח באותן החוכמה והנחישות שאפיינו מבצעים קודמים. שום חיל אוויר בעולם לא יותיר על כנו איום שכזה על מטוסיו, ואפילו הרוסים מבינים זאת. חלון מכירת הטילים לסוריה נפתח בדרך לא צפויה, ואולם תכלית העסקה, אם תתבצע, היא כסף בלבד, במטבע איראני, כמובן. ושאלת סיום לרוסים: הכיצד מערכת נ"מ משופרת תפחית את הסיכון שאליו חשופים מטוסיהם בשדה הקרב ההפכפך של סוריה? לרוסים פתרונים. באדיבות "ישראל היום"
