ההצעה בשורות הבאות היא שכל קולות המצביעים למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה יחשבו עודפים ויזקפו לזכות המפלגה החתומה על הסכם עודפים אתה. ההצעה במצב כפי שהוא כיום, הצבעה בבחירות למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה שקולה להימנעות מהצבעה. מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה מקבלת אפס מושבים בכנסת וכל הקולות של הבוחרים בה 'נזרקים לפח'. הרעיון המוצג כאן מציע לעצור ולבחון את שני חלקי המשפט הקודם. העובדה שמפלגה שלא עברה את אחוז החסימה לא זוכה במושבים בכנסת מובנת וברורה - זו בעצם המשמעות של קביעת אחוז חסימה. אבל לגבי זריקת הקולות לפח יש לשאול מדוע בעצם, הרי גם מפלגה שעוברת את אחוז החסימה ונכנסת לכנסת אינה משתמשת בכל הקולות של הבוחרים בה כדי לקנות מנדטים והקולות העודפים אינם נזרקים לפח (אם לדוגמה יש למפלגה מאה אלף קולות ו'מחירו' של מנדט שלושים אלף קולות, עשרת אלפי הקולות הנותרים אחרי 'קניית' שלושה מנדטים אינם נזרקים לפח) אלא באים לידי ביטוי במסגרת הסכמי עודפים. כלומר, קיים כבר מנגנון שנותן ערך לקולות (שהיו יכולים להיות) מיותרים. ההצעה היא שכך יהיה המצב גם ביחס למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה ולכן לא נכנסות לכנסת. מפלגה כזו תקבל אפס מנדטים וכל קולות המצביעים לה יחשבו עודפים ויזקפו לזכות המפלגה שחתמה אתה על הסכם עודפים, מפלגה שקרובה אליה אידאולוגית ומשתייכת לאותו מחנה פוליטי. ניסוח פרוצדוראלי למה זה צודק והוגן ? א. לכאורה קביעת אחוז חסימה היא אקט שפוגע בשוויון: בדמוקרטיה, את עיקרון הכרעת הרוב יש להחיל על סוגיות שבהן יש צורך להכריע. בסוגיות מסוימות אנרכיה אינה אופציה ואחידות דעים לא תיתכן, הכרעת המיעוט מנוגדת להגיון והחלטת הרוב היא הקרובה ביותר להחלטת העם... אבל לא לכל שאלה מוכרחת להינתן תשובה דיכוטומית. ברור שבמקום שבו אפשרית פעולה באופן שמייצג גם את המיעוט, באופן יחסי לגודלו, עדיף לנקוט פעולה כזו. (אם חבר אחד מעדיף פיצה עם בצל ושלושה מעדיפים עם זיתים הכרעת הרוב מיותרת. אפשר להזמין רבע עם בצל ושלושת רבעי עם זיתים...) זו בעצם הסיבה שבכנסת יש מושבים גם לאופוזיציה. בניסוח אחר: יש רוב ומיעוט והרוב מכריע, אבל גם אחרי עיקרון־הכרעת־הרוב עדיין קיים מיעוט. לעומת הדברים האמורים, קביעת אחוז חסימה מוחקת את המיעוט שלא עובר ולא נותנת לו בכנסת אפילו את הייצוג היחסי הקטן. הפגיעה הזו היא חיסרון של אחוז החסימה, אך יתכן שיש לקביעת אחוז חסימה יתרונות הגוברים על החיסרון ומצדיקים את הפגיעה. כשיינתן תוקף להסכמי עודפים גם מתחת לאחוז החסימה תצטמצם הפגיעה הזו ועדיין תהיה משמעות לאחוז החסימה שבכנסת תהיינה רק מפלגות שעברו אותו. ב. במצב הנוכחי בישראל, של ריבוי מפלגות ואחוז חסימה גבוה יחסית, חלק משמעותי מקמפיין הבחירות של רשימות קטנות עוסק בשאלת סיכוין לצלוח את אחוז החסימה (במקום במצע שלהן ובערכים אותם הן מבקשות לקדם). ברשימות ש'מתנדנדות' בסקרים סביב אחוז החסימה מוטחות האשמות שהן גורמות סיכון מיותר ל'זריקת קולות המצביעים לפח' ומסכנות את כל המחנה (הלאומי /הדתי /הימני /השמאלי). בשיח הציבורי נשמעות טענות (שבחוקי המשחק הנוכחיים יש בהן מן הצדק) כנגד רשימות כאלה שהן נוקטות פלגנות מיותרת ומנסות 'לתפוס מרובה' ובכך עלולות לגרום נזק לציבור מצביעיהן ומצביעי המחנה הפוליטי הרחב אליו הן משתייכות. פרט לדה-לגיטימציה שסובלות לפעמים הרשימות הקטנות, סביר שהן סובלות גם ממספר מצביעים נמוך ממספר המאמינים בדרכן. בעלי זכות ההצבעה חוששים מ'לזרוק קולות לפח' ולכן חלקם מצביעים למפלגות גדולות יותר וקרובות אידאולוגית אף שמייצגות אותם פחות. כך עלולות להיות המפלגות הקטנות בעלות ייצוג לא הולם (אם עברו את אחוז החסימה, או בלי ייצוג כלל במקרה שהנבואה שהן לא תעבורנה הגשימה את עצמה...). כשיינתן תוקף להסכמי עודפים גם מתחת לאחוז החסימה תיחסך הפגיעה הכפולה הזו. קמפיין בחירות יוכל לעסוק בנושאים ערכיים ומהותיים. לא יהיה סיכון למחנה בגלל רשימות חלשות (שהרי אם כזו לא תעבור, קולותיה לא יזרקו לפח אלא יחשבו כולם עודפים ויעברו לזכות המפלגה הקרובה אידאולוגית - יישארו באותו מחנה פוליטי). האזרחים יוכלו להצביע לרשימה אותה הם רואים כמייצגת אותם ביותר ללא חשש, וכל רשימה תזכה לייצוג המגיע לה. ג. להשאיר מחוץ לכנסת וללא השפעה מפלגות 'קיצוניות' בעלות מצע לא לגיטימי? - זה תפקיד של ועדת הבחירות ושל הביקורת השיפוטית, לא של אחוז החסימה. (אי) לגיטימיות של דעות אינה נובעת ממספר המחזיקים בהן (ומנצלים דווקא לטובתן את זכותם להצביע) אלא מ(אי) התאמתן לערכי מדינת ישראל. "מפלגה בעלת מצע השולל את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" ד. אחד הנימוקים לקביעת אחוז חסימה גבוה הוא הצורך לרסן את התופעה של הקמת מפלגות חדשות רבות מדי. לכאורה נתינת תוקף להסכמי עודפים גם מתחת לאחוז החסימה עלולה להסיר את החשש מפניו ובעצם לאפס את האפקטיביות של אחוז החסימה - אך אין זאת, לרשימה שלא תעבור את אחוז החסימה יש הרבה מה להפסיד גם בלי העונש הגדול לה ולמצביעיה שכל קולותיהם יזרקו לפח. לא מסתבר שרשימה שאינה סבורה שיש לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה תרוץ לכנסת ותשקיע בקמפיין רק כדי לקחת קולות מצביעים מרשימה אחרת ולתרום לה אותם בחזרה. זאת ועוד, נראה שהדבר העיקרי שאחוז החסימה הגבוה בא להתמודד אתו אינו ריבוי רשימות קטנות בבחירות לכנסת אלא ריבוי מפלגות קטנות בכנסת. לעניין זה, מובן שתועלתו של אחוז החסימה נותרת בעינה והחשבה כעודפים את קולותיהן של הרשימות שלא עברו איננה מכניסה אותן לכנסת. למה ולמי זה כדאי ? א. לכנסת. כשחלק מהקולות בבחירות נזרקים לפח הכנסת מייצגת פחות, במידה מסוימת, את המצביעים, שהרי אלו שקולותיהם נזרקו לפח אינם זוכים לייצוג בכנסת. מנגנון שיאפשר גם לקולות שמתחת לאחוז החסימה להשפיע על הרכב הכנסת יחזק את בית הנבחרים כמייצג את כל העם. ב. לקואליציה. הקואליציה מורכבת באופן טבעי ממחנה פוליטי בעל מכנה משותף וממפלגות שאינן מידי רחוקות אידאולוגית. רשימות חלשות פוליטית, המאוימות מאחוז החסימה, הקרובות אידאולוגית למחנה הפוליטי המרכיב את הקואליציה הן חלק פוטנציאלי ממנה וכשהן לא עוברות את אחוז החסימה הקולות הנזרקים לפח הם בעצם מנדטים שהקואליציה מפסידה. כשיהיה מנגנון שיאפשר גם לקולות שמתחת לאחוז החסימה להשפיע על הרכב הכנסת (לדוגמה במסגרת הסכמי עודפים) המחנה הפוליטי ירוויח 'ממאי נפשך', אם הרשימות הנזכרות תצלחנה את אחוז החסימה סביר שתצטרפנה לקואליציה ואם לא תצלחנה קולות המצביעים להן יעברו לזכות מפלגה קרובה אידאולוגית – רווח מנדטים לקואליציה. ג. למפלגות קטנות ומאוימות ע"י אחוז החסימה. אלה ב'התעקשותן' להתמודד בבחירות לוקחות סיכון של זריקת קולות לפח ופגיעה במצביעיהן ובמחנה. סיכון זה גורם לחלק מהמאמינים בדרכן להתפשר ולהצביע למפלגה אחרת שהם פחות מאמינים במצע שלה. נוסף על כך, עצם לקיחת הסיכון משמשת כנשק תעמולתי בידי יריבים־ידידים פוליטית המאשימים בפלגנות מיותרת ומסכנת... תיקון השיטה כך שלא יזרקו קולות לפח יפתור את הבעיות האלה לחלוטין. ד. לידידים־היריבים מהסעיף הקודם. אלה יפסידו אמנם את האפשרות לנגח את המתחרים בהאשמות האמורות וכנראה גם יפסידו כמה קולות לטובתם, באין חרב אחוז חסימה מונפת על ראש המתלבטים, אך ירוויחו מאוד כשיהיו החתומים אתם על הסכם העודפים – במקרה של אי־צליחת אחוז החסימה כל הקולות ולא רק של המתלבטים יזקפו לזכותם, מה שיכול להיות חיזוק של מנדטים שלמים. גם אם המתחרים יצליחו ויעברו את אחוז החסימה ה־ידידים־כבר־לא־כ"כ־יריבים־אחרי־הבחירות ירוויחו לצדם מפלגה אחות המסכימה אתם ב90 ומשהו% מהנושאים. בכל מקרה הרווח כאן הרבה יותר הוגן. ה. לציבור המצביעים. תיקון כזה לשיטה יאפשר להצביע אידאולוגית ויפטור אותנו מההתלבטות האם דעתנו הפוליטית פופולרית מספיק ומהחשש שמא קולנו ייזרק לפח /יועיל ליריבינו... ו. (אפילו) למבקשים להעלות את אחוז החסימה. תיקון לשיטה באופן שימנע זריקת קולות לפח עשוי להיחשב כמאזן את הפגיעה במצביעי הרשימות שלא עוברות את אחוז החסימה. כלומר תיקון כזה יפחית את התלות בין גובה אחוז החסימה לחשש הפגיעה בדמוקרטיה. רעיונות נוספים למחשבה ולדיון הרעיון שהוצג בהרחבה להתמודדות עם הבעיה של זריקת קולות לפח התמקד בפתרון באמצעות הסכמי עודפים. לפתרון כזה יש יתרון מובהק בכך שהוא מתבסס על מנגנון קיים ומצריך רק שינוי מינורי, בסעיף הנוגע לתוקפם של הסכמי עודפים גם מתחת לאחוז החסימה. עם זאת, ודאי יש מקום למחשבה על פתרונות אחרים ומוצלחים אף יותר. בכלל, אם כבר הנושא של אחוז החסימה עלה לכותרות, כדאי בהחלט לחשוב על היבטים שונים של הנושא והנושאים הקשורים. להלן כמה נקודות: פתרון אחר לבעיית זריקת קולות לפח יכול להיות חוק שיאפשר לכל רשימה להכריז לפני הבחירות לאיזה מפלגה (או מפלגות) יעברו קולותיה במקרה שהיא לא תעבור את אחוז החסימה. הכרזה כזו יכולה להיות הדדית או לאו דווקא. יתכן שיש מקום אפילו לחייב כל רשימה להכריז כנ"ל. עובדות נתונים ומספרים ומה היו תוצאות בחירות קודמות אם... אולי נכון לחייב תמיכה של חלק מסוים מהאופוזיציה בשינוי אחוז החסימה. זאת כדי למנוע השפעה מוגזמת ולא לגיטימית של אינטרסים פוליטיים על קביעת אחוז החסימה. בנושא אחוז החסימה ובמיוחד כשהצעות לשנות אותו מגיעות לעתים קרובות עלולה במיוחד להיות מראית עין של חוסר הוגנות. אם קביעת אחוז החסימה באה למנוע ריבוי מפלגות בכנסת אולי כדאי לשקול שאחוז החסימה לא יהיה אחוז אלא מספר מפלגות מקסימאלי /קבוע בכנסת. בכל בחירות יכנסו לכנסת X המפלגות הגדולות ביותר. אפשר גם לשלב בין אחוז ומספר: כל אחת מ X המפלגות שהצביעו להן הכי הרבה ובתנאי שיש לה Y% מהקולות. או: X המפלגות שהצביעו להן הכי הרבה וכל מפלגה נוספת שיש לה Y% מהקולות.
