*

אלוהים כבר פה? שים את 
העוגות על השולחן.
אלוהים אוכל?
הוא עושה כאילו,
בולע כמו 
מילים תפלות,
כמו תפילות.

פעם למדת גמרא, והדהוד הדפים
הרטיט את אמות הסיפים?
אליהו המתין מחוץ לחורבה 
ושרף בך בעיני נצח רושפות-
'חייך וחיי ראשך'-
והרגשת את חייך נתלים באויר-
'שבשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך 
הקדוש ברוך הוא
מנענע ראשו ואומר:
אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך-
מה לו לאב שהגלה את בניו,
ואוי להם לבנים 
שגלו מעל שולחן אביהם'

ותזדעזע הארץ
ת'ק פרסה על ת'ק פרסה, 
ואש אחזה בדפים וָתיקוד בעצמות
והאף נשף ורשף,
כמו התמלאו הריאות שלהבות.

והנה א-ל-ו-ה-י-ם 
הכל מִתְאַיֵּן. נשאב האויר,
מתרוקנת האש מתוך הריאות.
המילים נופלות לתהום,
והיש מתנפץ
לחוסר ממשות, לחלום.

אך הוא 
מ-נ-ע-נ-ע - ר-א-ש-ו - ו-א-ו-מ-ר
'אשרי המלך 
שמקלסין לו כך בביתו
מה לו לאב שהגלה את בניו?'
והנשמה פורחת כמו פרפור הציפור
באימה ורעדה, 
מאהבה
מתנועת מפרק אחת קלה.

אלוהים מחכה לך 
בסלון, רואה נטפליקס.