(צילום ארכיון)

תושבי הישוב נתיב השיירה הסמוך לנהריה העתיקו בחשאי במהלך השבועות האחרונים עשרים ושניים קברים של בני המקום. זאת לאחר שערבים תושבי כפר סמוך, דנון שמו, פגעו בקברים וחיללו אותם מזה תקופה ארוכה, כך נחשף בעיתון 'המודיע'.

בבית העלמין היו קבורים כאמור, 22 מתושבי הישוב ובהם חלק ממייסדיו. לדברי חברי נתיב השיירה הם קיבלו את ההחלטה לאחר שהבינו שמהלך שכזה אפשרי ומותר. "מה יש רק את נפטרי גוש קטיף מותר להעביר ואותנו לא?. כמו שהעבירו אותם ניתן להעביר את נפטרי המושב שלנו".

דברים שומים אמר גם הרב שלמה אליהו, הרב האזורי שהבהיר כי הוא העומד מאחרוי ההחלטה ההלכתית לבצע את העתקת הקברים, "אם מותר בגוש קטיף, מותר בכל מקום. אין סיבה שבגוש קטיף יעבירו קברים ובנתיב השיירה לא יעבירו קברים".

על פי דיווחו של העיתונאי מנחם גשייד סירבו התושבים במקום או ראשי הישוב, ואף רב הישוב, להתראיין או להתייחס בנושא. "הנושא הזה הוא טאבו, אנחנו לא מוכנים לדבר על כך, אני בכלל מתפלא מהיכן הגעת למידע הזה עליו שמרנו בחשאיות מרובה", אמר לעיתון חבר הוועד הדתי של מושב שכן.

יצוין כי שניים מתושבי המקום החליטו שלא להעביר את יקירם מבית העלמין הישן, כך שבסופו של דבר פונו רק 20 קברים. "נפטר הוא לא חבילה שמזיזים אותו ממקום למקום. נדהמנו מהרעיון ולא הסכמנו להיות שותפים לו" - אמר ל'המודיע' נציג אחד המשפחות הללו. "אנחנו מגיעים לשטח בית העלמין לעיתים תכופות ולפי דעתנו לא הייתה כל סיבה לפנות את הנפטרים מבית העלמין".


גורמים רבניים בעלי שם ואישי ציבור עימם שוחח הכתב בנידון הרימו גבה על העתקת הקברים בהליך חפוז וחשאי. לדבריהם הסיבות להעתקת הדברים נשמעים מאוד לא הגיוניים. "אם אי אפשר להשתלט על כמה בני מיעוטים מכפר ערבי סמוך ליישוב יהודי בלב ישראל, להיכן נגיע? אילו השלכות חמורות עלולות להיות למעשה שכזה? מדוע לא גייסו את כל המי ומי כדי לנסות להותיר את הדברים במקומם תוך שמירה על כבוד המת?".


הסיבה המסתמנת לשתיקתם של חברי המושב וראשיו בנוגע לסוגייה היא כל הנראה בעייתיות חוקית שכן החוק אוסר על מהלך שכזה. לשון החוק היא: "אסור להוציא גופה מקברה לכל מטרה שהיא, ואסור לפתוח קבר או כוכי קברים לצורך גופות אחרות אלא אם כן נתקבלה תחילה רשות בכתב מאת רופא ממשלתי". עוד נכתב בחוק כי "הוצאת גופה מקברה תתקיים במעמד פקיד של משרד הבריאות העובר על הוראה מהוראות פקודה זו או התקנות לפיה, דינו, אם לא נקבע אחרת בפקודה זו - מאסר ששה חודשים או קנס, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף".
(ש)