אלידע בר שאול, חוקר ירושלים ומורה דרך, אומר בראיון לערוץ 7, כי למעלה ממחצית שטחה המוניציפלי של העיר ירושלים מצוי בבעלותן של כנסיות שונות, "הסיפור מתחיל בשנת תרט"ז, עם סיום מלחמת קרים, כאשר האימפריה העותמנית המתפוררת 'הענק החולה על הבוספורוס', מתחילה למכור, גם מתוך אינטרסים כלכליים וגם כהוקרה למעצמות שסייעו לה במלחמה, חלקים מהעיר ירושלים לכנסיות לאומיות שונות". בר שאול מציין כמה דוגמאות למקומות בעיר ירושלים שהשליטה בהם היא נוצרית, "שטחה של שכונת הגבעה הצרפתית, הכולל כנסיה עתיקה שהיתה במקום, הוענק על ידי הטורקים לצרפתים, ומכאן בא גם שמה של הגבעה הזו. שטחה של טיילת ארמון הנציב, הכוללת שלוש טיילות שונות ואת השטח עליו היה בנוי ארמונו של הנציב העליון הבריטי ולאחר מכן מטה הצלב האדום, שייך כולו לכנסיה היוונית אורתודוקסית וממשלת ישראל משלמת דמי שכירות במקום". בר שאול מציין כי המצב הנוכחי הוא אבסורד מוחלט, לאור העובדה שישראל היא הראשונה המכירה במשמעויות המעשיות של הבעלות הכנסייתית על אותם שטחים, "הטורקים והבריטים לא נתנו לכנסיות לממש את בעלותן על האזורים הללו, אולם מדינת ישראל כשכבשה את השטחים הללו בשנת תשכ"ז חששה מהמדינות שמעניקות את חסותן לכנסיות ואפשרה למעשה את מימוש הבעלות". "אין מדינה בעולם שמשלמת דמי שכירות על עיר הבירה שלה", קובע בר שאול, "מי שמגיע היום לירושלים מגיע באותה נשימה לחו"ל, עובר מאזורים יווניים לאזורים סקוטיים ולאזורים ארמניים וכל זה ללא דרכון וללא ויזה, האבסורד זועק לשמיים, מדובר בארץ שלנו, ארץ שהובטחה לנו וניתנה לנו ובאיזה שהוא שלב באו מי שהיו אורחים כאן וחילקו כביכול את הבעלות כאן במקומות שהם שלנו".
