בשקט בשקט החלה אורנה בורדמן (54) לכבוש את בני הנוער בספרים סוחפים, שעוסקים בתקופות קדומות בעם ישראל עם קשרי משפחה וסיפורי אהבה כנים ומרגשים.
בספר אחד החזירה אותנו למלחמות כנגד היוונים ובספר אחר להתמודדות הגדולה שהיתה לאסתר המלכה, הכול בכתיבה עכשווית ומרתקת. בספרה האחרון "פסיעות בחול", בחרה בורדמן סגנון שונה, שמדבר על השכול מנקודת מבטה של רוני, שאיבדה את שני הוריה ואחיה ונאלצה בין לילה להיות אמא לאחיה שנותרו.
כעת, עובדת בורדמן על ספר חדש, שיעסוק בתקופת השופטים, אולם היא מסתייגת מעט, "אני עובדת על ספר שעוסק בתקופת השופטים, אם יצא מזה משהו לה' הפתרונים".
מתי התחלת לכתוב לראשונה?
"בתקופת התיכון, הייתי כותבת בשיעורים והחברים היו קוראים את מה שכתבתי בהפסקות. אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות, נהנתי מהכתיבה שהיתה קלה לי וכתבתי קודם כל לעצמי", אומרת בורדמן.
"כל כך לא ייחסתי לזה חשיבות שהדפים אבדו לי עם הזמן ובמשך שנים לא כתבתי, רק לפני שבע עשרה שנה התגלגל לידיי ספר שהשפיע עלי בגיל הנוערים וקראתי אותו מנקודת מבט אחרת, מנקודת מבט של אמא לילדים. הבנתי עד כמה הוא בעייתי מבחינת ערכית, והחלטתי לנסות ולכתוב ספר עם ערכים בהם אני מאמינה. באותו היום התיישבתי לכתוב ספר אותו סיימתי תוך שבועיים, ספר שעבר בין הנוער ב'מעלה חבר', שם אני מתגוררת, וקיבל כל כך הרבה שבחים, שמאז אני רואה לעצמי כשליחות לכתוב".
על איזה ספר היה הכי קשה לעבוד?
"ללא ספק הספר "פסיעות בחול", כשאני כותבת אני נכנסת לנעליהם של הגיבורים ובאותה השנה חוויתי ממש איך זה להיות נערה בת 19 שהפכה בין לילה לאמא לשלושת אחיה ולמרות העזרה והתמיכה מהסביבה, נאלצה למצוא בעצמה את הנתיבים הנכונים לה להמשיך ולתפקד".
לא פחדת לגעת בנושא כבד, לא פחדת שבני הנוער יגיבו קשה אל הספר?
"מאוד פחדתי, אבל העורכת הספרותית שאיתה אני עובדת ביקשה שאכתוב ספר על הנושא ומהגיבורים של הספרים שלי למדתי שצריך לעושות את מה שצריך לעשות ולא רק מה שנח ונעים וכדאי, אז נאה דורש, נאה מקיים.
מהתגובות שאני מקבלת, מסתבר שהמבוגרים לוקחים את הספר הרבה יותר קשה מהנוער, אולי מפני שיש להם פרספקטיבה רחבה יותר והם מבינים הרבה יותר מה ההשלכות של זה. אני מקבלת תגובות רבות של אנשים ונוער שהספר מאוד עוזר להם, חלק מהם נערים ומבוגרים שהיו נערים כשיקרים להם נפגעו בפעולת טרור או שאיבדו משהו יקר ממחלה או תאונה".
בורדמן גדלה באילת למשפחה שומרת מסורת, התגייסה לצבא ועברה להתגורר בתל אביב. באותה תקופה, התקרב אחיה ליהדות וחשף בפניה את עולם האמונה והמצוות. היום, היא מתגוררת בישוב "מעלה חבר", אמא לשישה ילדים, בלנית, מעבירה שיחות לבני נוער בארץ וממשיכה לכתוב.
לאיזה ספר שכתבת את מחוברת במיוחד?
"זה כמו לשאול אותי איזה מהילדים שלי אני הכי אוהבת, בכל ספר יש משהו מיוחד שאין בספרים אחרים. "בודדה במערכה" הוא סיפור אהבה כל כך מתוק ומרגש, אצילי ומיוחד שמדהים אותי כל פעם מחדש שאני כתבתי אותו, ב"היינו כחולמים" יש לי הערצה כלפי הגיבורים שגילו ענווה ומסירות נפש למען בני דורם, שיבת ציון והקמת המקדש מידות אליהן אני יכולה רק לשאוף.
בספר "מלכה בעל כורחה", יש את הילדה המדהימה הזו שדרך עיניה התמימות וליבה הישר אנו מגלים את כל המדרשים הקשורים למגילת אסתר. ו"פסיעות בחול" סיפורה הטרגי של נערה שאיבדה את שני הוריה ובלילה אחד איום והיא המשיכה לשאת את ראשה בגבורה, להאבק על השמחה ועל חיים נורמליים בתוך המציאות הכל כך לא נורמאלית. זהו גם סיפורה של חברה תומכת, מאמינה, וחסונה".
