בישוב נווה צוף שבבנימין התרחשה לפני ימים אחדים היסטוריה קטנה כאשר בניצוחו של הפרופ' זוהר עמאר קיימו התושבים ובעיקר התושבות מבצע לאפייתו של 'שתי הלחם' שהוקרב בבית המקדש בחג השבועות. על האירוע שהיווה למעשה סופו של מחקר שלם בסוגיה זו סיפר פרופ' זוהר עמר לערוץ 7 ותיאר את ייחודו של הלחם וייחודו של המעמד. בדבריו ציין כי מאחר והמחקר הגיע לקו הסיום שלו הוחלט לבצע את המהלך המעשי לקראת חג השבועות המתקרב ואכן כך היה. פרופ' עמר פירט את ייחודו של הלחם בהרכבו העשוי מסולת ולא מקמח, לחם שהוקרב והיה חמץ בניגוד ללחמי המצות שהוקרבו בשאר הימים, לחם שצורתו וגודלו מיוחדת – שבעה טפחים על ארבעה טפחים כאשר חז"ל מתארים ארבע קרנות שהיו בו בגובה ארבע אצבעות ועל כך חלוקים הראשונים, אם מדובר בארבע פינות מוגבהות כפי שכותב רש"י או בעוביו של הלחם כולו כפי שסבור הרמב"ם. גישה נוספת טוענת שמדובר בדפנות החלה שהיו מורמות כפי שהיה גם בלחם הפנים. באירוע שקיימו תושבי נווה צוף הוכנו הלחמים על פי שתי המתכונות של רש"י והרמב"ם ומשני סוגי סולת – סולת מודרנית לבנה וסולת דורום אותנטית יותר וככל הנראה קרובה יותר למקור העתיק. באירוע כולו לקחו חלק עשר נשים מנשות הישוב שלשו את הבצק במשך ארבעים דקות, כפי שעלה בתום המחקר המקיף על מנת להגיע לרמת הלחם הרצויה, רמה השומרת על טעמו, על חיי מדף ארוכים ותנאים נוספים. סביב עשר הנשים הלשות התכנסו למעלה ממאתיים מתושבי הישוב שהתעניינו במלאכה, קיבלו תדריך מוקדם וצפו בתערוכה שהוצגה במקום. ההתעניינות של התושבים, מספר עמר, הפתיעה גם אותו. לאירוע הוזמן גם צוות של נאמני המקדש שהגיע כדי לחזות במלאכה על מנת לצבור ניסיון ומידע. כעת בכוונת פרופ' עמר לכנס את המידע שהצטבר לפרסום אקדמי מסודר שיוצג בקרוב. לקראת סוף דבריו נשאל פרופ' עמר מה היה טעמו של הלחם. לדבריו הציבור טעם בהנאה גדולה מהלחם ולא נותר ממנו פירור.
