במרכז הבינתחומי בהרצליה נערך היום (חמישי) כנס בנושא "החברה הישראלית - עשר שנים לאחר ההתנתקות", בהנחיית נדב פרי ובהשתתפות עו"ד דב ויסגלס - לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה, עומרי שרון - בנו של אריאל שרון ז''ל, תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר - לשעבר ראש אגף המחקר באמ''ן והשר לשעבר ד"ר עוזי לנדאו. "מה שקרה ל(אריאל) שרון ולנו, זו הבנה שהחוכמה נקנית ב-3 דרכים: הלימוד, החיקוי והניסיון", פירט ויסגלס . "בדרך השלישית, הניסיון, למד שרון – שאין אחד בעולם שמסכים לתביעות הטריטוריאליות של ישראל". הוא הזכיר כי כשההחלטה על העקירה התקבלה, בסתיו 2003, מי ששלט ברשות הפלסטינית היה ערפאת. "ראינו בו אחד מהאויבים הגרועים של ישראל ולא ניהלנו עימו מו"מ", סיפר ויסגלס. "לאחר שאבו מאזן תפס את השלטון ברשות הפלסטינית - ההתנתקות הייתה בתיאום מלא עם הפלסטינים, כל המהלכים היו בתיאום מוחלט עם אבו מאזן. "הרגע הקשה שלי הייתה השתלטות החמאס על עזה שהיתה דבר בלתי צפוי", גילה מנהל לשכתו של אריאל שרון. "שרון אמר לי שמי שחושב שהכיבוש יוכל להימשך לנצח – טועה. מי שחושב שנוכל להחזיק תחת כיבוש מיליוני פלסטינים טועה טעות חמורה". תא"ל במיל' יוסי קופרווסר סיפר כי "היה פורום מקצועי שעבד עם ויסגלס על המו"מ עם הפלסטינים, שכלל בין היתר אנשי צבא ושב"כ. דובי אמר לנו שיש החלטה של רה"מ לצאת באופן חד צדדי מעזה. באותו רגע הייתי משוכנע שבעצם מדובר באמצעי לחץ על הפלסטינים להגמיש את עמדותיהם במסגרת ההתדיינות על מפת הדרכים. אמרתי שאני לא מאמין שהפלסטינים ייבהלו מהמהלך הזה. "התחושה שלי הייתה שוויתורים לפלסטינים באופן חד-צדדי זה רעיון לא מוצלח", העיד קופרווסר. "ביטאתי זאת בפני הממונים שלי ועוד רבים". בתגובה לדבריו של קופרווסר, אמר ויסגלס, כי "למיטב זכרוני, מעולם לא היתה כוונה ללחוץ על הפלסטינים, נהפוך הוא. לא הייתה שום הסתייגות מצדו של קופרווסר. כל התנגדות גדולה להתנתקות היתה בדיעבד. כולל הרמטכ"ל לשעבר (משה יעלון) שהקים קול זעקה שלוש שנים לאחר שהשתחרר. הוא בכלל נאבק עד כלות כדי להיות הרמטכ"ל במהלך ההתנתקות". עוזי לנדאו סיפר כי ראש הממשלה שרון הציג אז מטרות בגללן הולכים לגירוש גוש קטיף וצפון השומרון. "שיפור בביטחון וביכולותיה של מדינת ישראל. שרון הסביר מדוע המהלך יועיל ביטחונית. אני אמרתי שכרגע אנחנו נמצאים במקומות שאם נצא מהם לחמאס תהיה אפשרות להתאחד בצורה של חטיבות דוגמת צבא. עוזי לנדאו: ברגע שהתחלנו לדבר על יציאה חד צדדית התחיל הגשם של הפצמ"רים להתגבר. אמרנו שהמהלך הזה יביא להתגברות של הטרור. "בתגובה מופז אמר שעבורנו זה יהיה יתרון גדול, כיוון שנגד פורמציות גדולות, צה"ל יידע לפעול טוב יותר", סיפר לנדאו. ויסגלס טען כי בעקבות ההתנתקות, ישראל זכתה בהישג מדיני חשוב. "המכתב הנשיאותי שאחר כך זכה לאישור הקונגרס, לפיו גושי ההתנחלות הגדולים, אלה שהממשלה הנוכחית עומדת לאבד, יישארו בידי ישראל ולא תהיה זכות שיבה. "ההתנתקות הביאה להכרה עולמית בזכותנו על הגושים הגדולים", טען. "הגענו עימם להבנה ברורה. הואיל והנשיא האמריקאי רואה בשטחים אלה שטחים ישראליים בנינו אלפי יחידות בגוש עציון ומעלה אדומים. איבדנו גם את זה כיום". בתגובה לדבריו של ויסגלס, אמר ד"ר לנדאו "המכתב של הנשיא בוש ניתן באפריל 2004. כמה הספקתם כבר לבנות? קחו את עצמכם ברצינות. כשיצאנו מעזה, לא יצאנו מאזורים שהיו ערבים בתוכם. יצאנו רק מאזורים שישבו בהם יהודים. לגבי הירי - היה כל השנים מכל מיני מקומות. גם שנה ושנתיים לפני ההתנתקות. אזכיר לך דובי, איך אמר שרון? הטרור מריח חולשה. ברגע שהתחלנו לדבר על יציאה חד צדדית התחיל הגשם של הפצמ"רים להתגבר. אמרנו שהמהלך הזה יביא להתגברות של הטרור, זה לא טיעון אידיאולוגי. "כל הסכנות האלה של התגברות דרמטית של הטרור – אנחנו דיברנו על זה גם בלבנון משום שישראל מאבדת את כושר ההרתעה שלה. זה לא אידיאולוגי. אלה שיקולים מקצועיים". עומרי שרון הגיב לדברים, "אני מעריך ומכבד את עוזי אבל אני לא מסכים איתו. בסוף שרון החליט. הוא העדיף להסתכל על מה שנראה היה לו נכון ומה הדרך הנכונה ופחות על איך הוא מבטיח את עתידו הפוליטי. הוא יכול היה להמשיך ולהיות ראש הממשלה גם בלי לעשות את המהלך הזה. הוא עשה מהלך שהאמין בו. "בסוף, הוא לא רק היה יו"ר הליכוד אלא גם ראש הממשלה, וככזה הוא החליט ללכת עם מה שנראה לו נכון ומתאים ומה שהיה צריך לעשות", הוסיף שרון הבן. יובל גלעדי, שכיהן כרח"ט תכנון בתקופת העקירה ביקש להתייחס לדברים ואמר "אני מתקומם נגד הניסיון להציג את ההתנתקות כמהלך חד צדדי שהוא ללא תמורה. צאו מהחשיבה הזו. יש פה סט תמורות בלתי רגיל, לא רק מול האמריקאים. מערכת היחסים של ראש ממשלה היא לא רק מול הפלסטינים, מה עם סוריה? עיראק? חיזבאללה? המחנה הערבי המתון וירדן? "יש מערכת יחסים שלמה עם האמריקאים כי התמורות הן לא רק מול הפלסטינים. ההסתכלות הזאת שאין תמורה אינה נכונה! אתה יוצא לצעד ראשון במסע ארוך. שרון הבין שזה החזון שלו ושההתנתקות היא צעד ראשון במסע ארוך". ויסגלס אמר עוד כי "היינו מחויבים לתכנית שבעיני היתה בה גאונות וזו מפת הדרכים. זו תכנית שאמרה קודם כל שהפלסטינים הופכים את עצמם לחברה מתוקנת שאיננה עוסקת בטרור וכיו"ב. לאחר מכן, יתחיל המו"מ המדיני. לפלסטינים היה בזה עניין, הם לא רצו לעסוק בפליטים ובירושלים, אלא להתמקד בבניית חברה". תא"ל במיל' יוסי קופרווסר: התחושה שלי הייתה שוויתורים לפלסטינים באופן חד-צדדי זה רעיון לא מוצלח. לדבריו, "ממשלת נתניהו הראשונה, במסגרת תהליכים של דה-שרוניזציה טמנה את מפת הדרכים בפח. כתוצאה מכך, מצאה ישראל עצמה מיד במו"מ על הסדרי קבע. "חלום ארץ ישראל השלמה מן הסתם חלף מן העולם", הוא טען. "הנקודה היתה איך להקטין את הבעיה ולשמור על הנכסים העיקריים. היתה ישיבה קשה עם ראשי מועצת יש"ע, ושרון אמר להם שהיה חלום – אך הוא חלף ואת הקרב הזה הפסדנו. הוא אמר להם שאם יתנו לו לעבוד, הוא יציל את הגושים הגדולים. אם ימשיכו עם האובסטרוקציות, נאבד גם אותם. היום אנחנו בדרך לחלק השני, לצערי". לנדאו השיב כי "לעיתים יש מקום לפסיביות, היא עדיפה על יוזמות שמקעקעות את יכולותיך להגן על עצמך. אני תמכתי בוועידת מדריד. הסיבה שאנחנו מפסידים את המערכה הבינלאומית היא מכיוון שההתנתקות קבעה עמדה שהפלסטינים נלחמים בצדק. "אני חושב ששרון הלך להתנתקות כי הוא חשב שזה מועיל למדינת ישראל. יש לי ויכוח איתו. היא גרמה ליותר נזק ממה שחשבתי", הדגיש. ויסגלס ענה לו כי "ההתנתקות היא היוזמה המדינית היחידה שננקטה ב-15 השנים האחרונות, על ידי מנהיג שבתום לב סבר שמשהו צריך להיעשות. אריק שרון היה נערץ בליכוד, איש לא העז לחשוב על החלפתו. שרון חשב שאם אנחנו לא עושים את הדברים שצריך לעשות – אז למה להיות בשלטון בכלל? האשליה הזאת שאנחנו יכולים לשבת ולא לעשות כלום ושהעניין יסתדר – תתפוס אותנו יום אחד במצב בעייתי", הזהיר. עומרי שרון ציין בדבריו כי "אני לא חושב שההתנתקות זה הדבר הראשון שאנשים רואים כמורשת של שרון. אמרתי לבנות שלי ביום שנפטר שהוא חי שנים רבות, עשה הרבה דברים שחלק אהבו וחלק לא, בסוף ימיו העריכו אותו מאוד והוא היה מאוד שמח".
