יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ד"ר יפעת בן-חי שגב, היתה חברת הנהלת שדולת הנשים, שהינה ארגון דגל של ''הקרן החדשה לישראל'' מאז הקמת השדולה ב-1984. הצצה בהרצאות של בן-חי שגב מראה כי מדובר במי שמשתייכת לזרם של השמאל הפמיניסטי המזרחי. בן-חי שגב נבחרה ב-2014 על ידי ועדת איתור בראשות מנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, ובחירתה אושרה על ידי שר התקשורת דאז, גלעד ארדן. האם ארדן היה ממנה לתפקיד איש שמאל שישב בהנהלת בצלם, או עדאלה? קשה להאמין. אבל כשמדובר בשדולת הנשים, שאינה פחות קיצונית-שמאלנית מהגופים הנ"ל, זה איכשהו עובר. התנועה הפמיניסטית-רדיקלית היא זרם אידיאולוגי חתרני הנחשב לזרם ניאו-מרקסיסטי. התנועה סבורה שנשים הן קבוצה מוחלשת, וכי גם ערבים מוסלמים ומסתננים הם אוכלוסיות מוחלשות – בעוד שהגברים היהודים הם "הפטריארכיה" ומהווים אוכלוסייה "פריבילגית" ו"הגמונית". האידיאולוגיה הפמיניסטית-רדיקלית מכתיבה שיתוף פעולה בין האוכלוסיות ה"מוחלשות" במלחמתן נגד "הפטריארכיה" הכובשת והאלימה, כביכול. הימין אינו מסוגל להתמודד עם תנועה זו, שחדרה גם לתוכו, וכך התנועה ממשיכה לכבוש עוד ועוד עמדות כוח – כולל בתחום הרגולציה התקשורתית. דוברי ימין מוכשרים מרבים להסביר מדוע אנו "מצביעים ימין ומקבלים שמאל" אך נמנעים מלהזכיר את הפילה הגדולה באמצע החדר: התנועה הפמיניסטית הרדיקלית של השמאל. כך מוצא עצמו כעת ערוץ 20 מול מועצה עוינת, והמרחב הטלוויזיוני עלול שוב ליפול שדוד בפני האברמוביצ'ים. גם המנהיג המבריק והכריזמטי ביותר לא יצליח להביא את הימין לשלטון ממשי אם לא יתמודד עם הפילה הנ"ל. כל הדיבורים על חוקי לאום, חוקים לריסון בג"צ, שטחי C ועוד, הם זריית חול בעיניים. אם לא רוצים להתמודד עם הפמיניזם הרדיקלי, אין טעם להשלות את הציבור לגבי כוונות אמיתיות לשלוט פה אי פעם. הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה .
