כמה מאות מיוצאי חבל דארפור שהגיעו לישראל קיבלו עד היום מעמד רשמי בישראל, בשל מה שהוגדר כשיקולים הומניטאריים. בימים אלה נבחנת האפשרות להעניק מעמד שכזה לעוד 3,000 מיוצאי דארפור, מספר הכולל למעשה את כלל יוצאי דארפור השוהים בישראל. בדיקה שערך המרכז למדיניות הגירה ישראלית גילה כי בכל בקשות המעמד שהגיעו לבית המשפט נמנעו הפרקליטים המייצגים את המדינה להציג עמדה עקרונית, אלא ניסו לעכב את הדיון עד לקבלת מדיניות כוללת. התנהלות זו הובילה את בית המשפט להורות על מתן מעמד לעותרים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנהל הפעילות במרכז למדיניות הגירה, יונתן יעקובוביץ', המספר על ההתנהלות התמוהה ועל ראשיתו של שינוי במתחולל במדיניות הישראלית מול בקשות המעמד המוגשות על ידי הדארפורים לבית המשפט. "המדינה התחילה לתת מעמד כבר ב-2007 ל-600 דארפורים בלי לבדוק את בקשות המקלט שלהם. הם קיבלו מעמד הומניטארי בלי בדיקה פרטנית. מאז הוגשו כמה עתירות לחייב את המדינה להשיב לכמה בקשות ומנגד המדינה אמרה שהיא לא נותנת מעמד כי היא רוצה שהדבר יהיה חלק מעסקה כוללת מול מדיניות שלישיות והאו"ם". "כרגע המהלך תקוע וכל פעם שיש עתירות של דארפורים המדינה נכנעה ונתנה מעמד לכולם בלי לבדוק פרטנית את הבקשות וכך רק בשנה האחרונה קיבלו עוד 800. היו עתירות נוספות והמדינה תכננה לתת לכולם. בבתי הדין לעררים המדינה אמרה לכל בקשה שהוגשה שעדיין לא החלטנו ולכן ביהמ"ש אומר שעד אז יקבלו מעמד א'5 שהוא מעמד של תושבות ארעית שאותו מקבל כל מי שמוכר כפליט", אומר יעקובוביץ' ומסביר כי מעמד זה כולל למעשה כמעט את כל הזכויות למעט זכות ההצבעה בבחירות הכלליות. תעודת זהות ובחירה לרשויות המקומיות כלולות בזכויותיו של מקבל המעמד המדובר. כמו כן הוא מציין כי מדובר ב"מעמד זמני שיש לחדש אותו בכל שנה עד שלוש שנים". השינויים של התקופה האחרונה התחוללו בעקבות לחץ ציבורי ותקשורתי ויעקובוביץ' מסביר כי הדברים תלויים בראש ובראשונה בשינוי המציאות בחבל דארפור: "היום כבר אין שום הצדקה למתן מעמד גורף לפליטים מדארפור. נציבות הפליטים של האו"ם כבר מסייעת בהחזרה מרצון של עשרות אלפי דארפורים ישירות לדארפור, ובמדינות מערב אירופה בדקו וגילו שגם מי שלא יכול לחזור ולגור בדארפור יוכל לגור בחבלים אחרים בסודאן, בעיקר בחרטום ששם אין סכנה או מלחמה, וכבר חיים בחבל חרטום מאות אלפים עד מיליון דארפורים שלא נשקפת להם סכנה, ולכן במערב אירופה התחילו להחזיר דארפורים חזרה לסודאן". בעקבות השינוי במציאות "דרשנו מהממשלה שיפסיקו את תהליך מתן המעמד. הייתה כוונה לתת מעמד לעוד כמה אלפים. שיתחילו לבדוק באופן פרטני. המדינה בתשובה לבג"ץ, שהתקבלה שלשום, הודיעה שהיא לא תיתן מעמד גורף ותבדוק פרטנית. כעת צריך שהמדינה תאמץ את המחקר שמבוסס על המדיניות במרבית מדינות מערב אירופה. לפי המדיניות הזו למעט מקרים חריגים של מתנגדי משטר קיצוניים וכו' צריך לדחות את הבקשות הפרטניות. אם לא תאומץ המדיניות הזו בתי המשפט יכפו על המדינה לעשות זאת". משום כך, מסכם יעקובוביץ', לא די בהפסקת מתן המעמד באופן גורף אלא יש לשנות את עמדת המדינה בהתאם למקובל במרבית העולם ולהכריז על יכולותיהם של הדארפורים לשוב לארצם. "בגלל מה שהיה בדארפור בתחילת שנות האלפיים, טיהור אתני ועל פי חלק מהדעות גם רצח עם, קשה לומר ציבורית שהם יכולים לחזור, אבל העובדות והמחקר המשפטי הבינלאומי המשווה מורה שהם יכולים לחזור. בנוסף צריך לומר שחלק מהדארפורים כאשר מרדו בשלטון המרכזי יש מקרים שביצעו פשעי מלחמה ולכן מתן מעמד גורף היה בגדר אבסורד", אומר יעקובוביץ' המקווה שהדברים ישתנו כעת על אף המורכבות שניצבת בפני הרשויות במדינה. "אני מאמין שהממשלה רוצה לשים סוף לתופעת המסתננים, והיא צריכה כאן רק לפעול ולהציג את המחקר המשווה לבית המשפט ויש לה קייס מאוד חזק. דרוש המשך הלחץ הציבורי. בנט ושקד הצטרפו באופן ממוקד ללחץ, ואני מקווה שבפועל נראה שינוי כיוון גם בבית המשפט ושלא יתנו מעמד מתחת לשולחן".
