התפרצות מחלת החצבת מוצאת לה כר פעולה נרחב בקרב קהילות שבהן שיעור ההתחסנות מפני המחלה נמוך יחסית - כך טוען הרב ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן המנהל הרפואי של בית החולים 'מעיני הישועה', ומי שממונה על תחום האתיקה ברפואה והלכה ועל קדושת החיים בבית החולים. לדבריו, המחלה מסכנת גם את מי שכן התחסנו אך סובלים ממערכת חיסונית מוחלשת. בשבועות האחרונים ביקר ד"ר ברייר בבתיהם של גדולי הפוסקים ושוחח עמם על נושא התפרצות מחלת החצבת. הרבנים הסכימו כי על פי ההלכה מחויב כל מי שעדיין לא התחסן מפני הנגיף, למהר ולעשות זאת בהקדם. עוד פסקו הרבנים כי מי שאינו מתחסן, לא רק שהוא מוגדר כ'שופך דמים' בשל הפגיעה שהוא עלול לגרום לעצמו, אלא גם נכנס בגדר של 'חב לאחריני' משום שהמחלה מתפשטת במהירות מאדם אחד למשנהו, ומי שאינו מתחסן מציב בסכנה אנשים רבים נוספים שהתחסנו אך המערכת החיסונית שלהם מוחלשת, כמו גם תינוקות שעדיין לא הגיעו לגיל שנה ולפי הנחיות משרד הבריאות עדיין לא ניתן לחסן אותם מפני הנגיף. על פסק ההלכה מופיעה חתימתם ידם של ראב"ד 'העדה החרדית' הרב משה שטרנבוך, הרב שמעון בעדני, הרב יצחק זילברשטיין, הרב משה שאול קליין, הרב שריאל רוזנברג והרב מנחם מנדל לובין. "מדובר במחלה הוויראלית המדבקת ביותר", אומר ד"ר ברייר, "ובקרב כשליש מהלוקים בה מתפתחים סיבוכים שעלולים להיות חמורים במיוחד ואף לגרום למוות חלילה וחס, בשיעור של מקרה מוות אחד לכל אלף חולים בממוצע. הצורך בהתחסנות הוא הכרחי, אין כאן מקום להתחבטות והתלבטות, ומי שיקרא את מה שכתבו מרנן הרבנים הגאונים בנושא יראה שדעתם לגבי ההתחסנות מפני החצבת ברורה ושכל אחד אכן נדרש להתחסן כפי שמורים הרופאים".
