ביקורת ספר של חבר / אינה דבר הוגן, תּוֹהֶה אני וראש שׁוֹבֵר / עד כמה לפרגן. קשה להיות קצת קריטיקל / אפילו בזהירות כי כל רימוז לאנטי קל / וביי לחברות. מצד שני, זאת התרשלות / רק להחמיא בלי סוף, ההשתלחות היא התחשלות / כדבר הפילוסוף. היום אין ספיקא לדידי / האם לגמוז או לא כי זה צור ארליך ידידי / וְצוּר - תמים פעלו. הספר שכתב פשוט / מושלם, בלי הגזמה, שום השתלחות, שום התלחשות / רק המלצה חמה. הספר החדש - קוראים / לו 'המדינה הזאת' זאת אסופת טורי שירים / פנינים מחורזות שֶׁצּוּר פרסם בעיתונות / מקור ראשון ועוד. טורים רבים על ציונות / ומדינות צְבוּעוֹת, על הימים הדואבים / של אֵבֶל וכלימה מאז קיבלו הערבים / באוסלו חתימה. על עניים, זכויות נשים / ועוד נושאי מיעוט, על פופוליזם של אישים / שֶׁיֵּשׁ לשים על מְיוּט. גם אמירות הומניות / בַּסֵּפֶר נכללים פלוס שבח לאומנויות / ולאנשי מילים. קוראים לזה שירת עיתון / טור פרשנות קליל, מצחיק-מַבְכִּיא כמו פיליטון / אבל מתאים לִצְלִיל. שירת איזמל של צוּר החד / חותכת ומנתחת כמו בספרו שכבר נכחד / 'הארץ המאובטחת'. שירה בועטת, עוקצנית / כועסת וּמוֹחָה, שירה אוהבת, רגשנית / דמעה קטנה מוחה. לאומיות, מוסריות / תרבות, כולל תּוֹרָה, רוחה של אלתרמניות / על הכותב שׁוֹרָה. אינטליגנטי וצולף / רווי ברפרנסים את השקרים הוא מקלף / ולפרקים אופנסיב. החרוזים מתוחכמים / ייקח לכם דקה בסוף שׁוּרָה לא תַּאֲמִינ- / וּ איפה הופסקה. ואם תרשו לי רמז קל / כי הנושא עדין, הוא גם מקפיד על המשקל / לא כמו שאני עושה עכשיו, פחח תתבעו אותי לדין. את 'המדינה הזאת' ניתן / לבלוע בְּמַכָּה, אבל עדיף בביס קטן / לאט כמו מתיקה. מכאן להסתייגות קטנה / (חשבתם שאני אכן אכתוב טור בלי תלונה? / הצחקתם פולני). משפט אחד נסחף מעט / על הכריכה מוּלִי: "הטור של צור מוכר כמעט / לכל ישראלי". בוא, מו"ל, אני מבין שֶׁיֵּשׁ / כאן ספר לְשַׁוֵּוק, אך בָּאֱמֶת לא נתבייש / צריך להיאבק שגם מֵעֵבֶר למגזר / בעם הַמְּגֻוָּן יגיב אדם, סתם, כל איש זר / "צור ארליך? כמובן". ויום אחד שם יְאַמְּצוּ / את החשבון שלי, כמה עולה לנו עם צור / וכמה עולה בלי.
