התחלה/ לפני 70 שנה נולד וגדל בירושלים, במשפחה של חמישה אחים. "אחי יעקב ז"ל נפטר מעט אחרי הגירוש מגוש קטיף". אבא / מנחם ז"ל. היה מבקר כספים של הסוכנות היהודית. "יליד הארץ. יהודי שצמח מתוך היישוב הישן, לוחם האצ"ל. אוטודידקט. למרות שהיה איש עמל, לא ויתר אף פעם על לימוד הדף היומי בקביעות. בחייו זכה לסיים חמישה סבבים. ספרא וסייפא. היה דוגמה אישית חיה לכולנו". אמא/ הדסה ז"ל. בת היישוב הישן, ילידת הארץ. "הייתה תופרת מדופלמת. היו עומדים אצלה בתור כדי ללמוד ממנה את מלאכת התפירה. אמא תמיד הייתה שמחה. היא ראתה הכול בעין טובה וככה גדלנו". החינוך מעל הכול / למד בחיידר, ובגיל שש הועבר לבית ספר חורב בירושלים. "למרות הקשיים הכלכליים, הייתה להורים שלי מסירות גדולה לחינוך שלנו. אבא ואמא שילמו טבין ותקילין כי הכי חשוב היה להם החינוך של הילדים. הם חסכו מפיתם כדי שנוכל ללמוד ולהתפתח". צניעות/ גדל בדירת חדר וחצי. "חדר השירותים היה בחוץ. הייתה דלות אצל כולם. בתור ילד אני זוכר שקנו תפוז וחילקו אותו לפלחים. הייתי אוכל את הפלח עם פרוסת לחם. לא היה כזה דבר לזרוק בגדים. כל בגד ישן היו פורמים, תופרים מחדש ולובשים. כשהצווארון השתפשף אמא הייתה פורמת ומחליפה צד". היישוב הישן / "גדלנו באווירה מאוד חמה ומלוכדת. היחס למדינה בקרב מרבית תושבי היישוב הישן היה מאוד חיובי, הוא נלחם להקמתה והיה ממייסדיה. כילד אני זוכר את עצמי עומד במצעדים של יום העצמאות וצופה בשיירת החיילים שחולפת על פניי". עוברים/ בגיל שש עבר עם משפחתו לדירה בדמי מפתח בשכונת כרם בירושלים. "בגיל 16 עברנו לדירה של שלושה חדרים בבעלותנו בגבעת מרדכי. זה כבר היה מבחינתנו חלום שהתגשם". המוזיקה/ "הייתה מרכזית בהווי של הבית שלנו. היינו שרים יחד כל המשפחה זמירות שבת, והשכנים למטה היו עומדים ומקשיבים". כך שהיה אך טבעי שמגיל צעיר היה חבר במקהלת בית הכנסת 'שירת ישראל' שר' שלמה זלמן ריבלין ייסד וניהל. "היינו מקהלה עם זמרים מכל הגילים. גדולי החזנים יצאו משם". דור הנפילים / "ר' שלמה זלמן ריבלין, מצאצאי הגר"א, היה חזן, מלחין ומורה לחזנות. כילד ראיתי אותו לומד עם רבי אריה לוין כשהגענו להתאמן אצלו בבית. ר' שלמה זלמן ריבלין התייחס למוזיקה ככלי משמעותי לקירוב עם ישראל". עזרא הידד / היה חניך ומדריך בסניף מרכז של עזרא. "הסניף תפס מקום מרכזי בחיים שלי". בתום כיתה ח' המשיך לישיבת בני עקיבא נתיב מאיר. "במחזור שלי היו הרב שג"ר ז"ל, הרב שבתאי סבתו, יואל אליצור, חגי בן ארצי, שמעון אדלר ז"ל". דמיות חינוכיות / "אומנם באותן שנים לא הייתי יושב ולומד יותר מדי, אבל המחנכים בישיבה היו בהחלט משמעותיים בשבילנו. הרב דוד פוקס ז"ל, שנפטר לאחרונה, היה דמות מיוחדת במינה". המלחמה / באמצע י"ב פרצה מלחמת ששת הימים. "הייתה תחושה של מלחמת אין ברירה. הייתה חרדה קיומית, חשש מחורבן הבית. כולנו נרתמנו למשימה להגן על הבית. מילאנו שקים בחול, בנינו שוחות ועשינו מה שיכולנו". הר הבית בידינו/ "כשהתבשרנו על שחרור ירושלים ירדתי לרחוב ורקדתי מאושר. זו הייתה שמחה עצומה. הייתה הרגשה שהמשיח הגיע. שבוע אחר כך כבר צעדתי לכותל מרוגש. הרגשתי שאני חי את משק כנפי ההיסטוריה. פשוט לא להאמין". לישיבה/ למד שנה בישיבת כרם ביבנה, ולאחריה התגייס לגרעין נח"ל של עזרא, גרעין יהב, לשירות צבאי בן שלוש שנים. "נשלחנו להקים את היישוב מבוא חורון. עבדנו בפלחה, בבקר, במשק. הקמנו את היישוב. עד היום יש לי פינה חמה בלב למקום". קבעתי את מושבי / "עם השחרור מהצבא עדיין לא החלטתי מה אני אעשה כשאהיה גדול. תכננתי להיות מהנדס. בשלב ראשון שיפרתי את תעודת הבגרות לריאלית באוניברסיטת באר שבע. בינתיים הלכתי ללמוד בישיבת מרכז הרב. לאט לאט הבנתי שאני יורד מהתוכנית ללמוד הנדסה ונשאר בישיבה. זו הייתה החלטה גורלית שהשפיעה על כל מהלך חיי". בישיבת מרכז הרב למד שש שנים. החצי השני/ שרה (68), במקצועה מורה לכימיה ויועצת חינוכית. "הכרנו במשק. היא עשתה שם שנת שירות בשנה האחרונה של השירות הצבאי שלי. אישה חכמה וידענית. בשבילי היא הכול. זכינו להרבה שנים ביחד, גם ברגעים יותר קשים. כשיש אישה חזקה ובעלת עמוד שדרה, החיים ברוך ה' נראים אחרת". הנחת / תשעה. הבן הבכור אסף (47), מרים ( 45), אורית (44), אמיתי (42), אריאל (39), דבורה (36), רונית (33) והתאומות שירה ויעל (29). "מודה לריבונו של עולם שכולם הולכים בדרך התורה והישר. חבורה שכולם בה חושבים על כלל ישראל, וכך מחנכים את ילדיהם. ברוך השם שאני זוכה לכך". לגולן/ כזוג צעיר קבעו את ביתם בירושלים והתגוררו בה במשך שלוש שנים. ואז, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, עלו לרמת הגולן. "הרב שלמה גורן זצ"ל הקים את כולל האידרא בגולן. היינו שם חבורה רצינית. זו הייתה תקופה מאוד משמעותית בחיי. הלימוד היה של דיבוק חברים. הרגשתי שאפשר להתקדם ולהתפתח. הייתה אווירה אידיאליסטית והגולן הלך והתמלא בתורה". נקרא לדגל / לאחר שלוש שנים בגולן חזר ללמוד עוד שלוש שנים במרכז הרב, ואז נקרא לשמש כרב של מושב גני טל שבגוש קטיף. לאחר התייעצות עם רבותיו, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל, נענה לאתגר. "בשירות הצבאי הייתה תקופה סוערת בעזה וכמעט כל סיור חטף רימונים. היו לנו נפגעים רבים והיה לי ברור שלשם אני לא חוזר, אבל הקב"ה תכנן אחרת. באנו לשנה ונשארנו בגוש חצי יובל שנים". רב קהילה / "פגשתי אנשים טובים ומצוינים. היו התמודדויות של קהילה חדשה צומחת. רב יישוב זה תפקיד מחייב ומאתגר שדורש שכל כולך תהיה בתוך הקהילה. הרב מקבל כוחות מריבונו של עולם למען הציבור. הרב אמור להיות שם בשביל כל אחד ואחד בתקופות של טרור, באתגרי החיים, בשמחות ובצער. את הכוחות הוא סופג מהקב"ה". רב מועצה / לאחר שלוש שנים עבר עם משפחתו לנווה דקלים, שם כיהן כרב המועצה האזורית חבל עזה יותר משני עשורים, "תפקיד שמאפשר הסתכלות רוחבית קהילתית. יחד עם רבני הגוש שימשנו כתובת לכלל בעיות האזור". המבשר/ אחד מתפקידיו הקשים כרב מועצה היה להיות חבר הצוות המבשר על קרוב משפחה שהלך לעולמו. "ידענו בגוש ימים קשים וסוערים של פיגועים וטרור. זה היה קושי נוראי ללכת פעם אחר פעם ולהודיע למשפחות את הנורא מכול, ללוות את המשפחה באבלה. למרבה הפלא, כמעט אף משפחה לא עזבה בגלל בעיות ביטחוניות. איך אנשים לא התייאשו? ללא ספק שמי שגדל וחי שם היה בעל קומה אחרת באמונה, באלוקות". פורח / "ראינו עם הקב"ה עין בעין. כשהגענו לגוש קטיף הכול היה שומם, הערבים אמרו לנו 'פה לא יצמח שום דבר', ומהחול הזה צמח גן עדן פורח ויפה. ראינו את הקץ המגולה. בכלל, היו שם ניסי ניסים. יש סיפורים פלאיים. שתי הבנות שלי הסתובבו בנווה דקלים כשנפל ביניהן פגז מרגמה ולא התפוצץ. בכפר דרום נפל פגז על בטון בדיוק כשישבו שם חבר'ה. קיר הגבס שהם ישבו מאחוריו חורר לגמרי אך ברוך ה' איש לא נפגע". מייסד / "בשנת השמיטה הראשונה שלי בגוש חיפשנו פתרונות הלכתיים לחקלאים והחלטנו להקים את מכון התורה והארץ, מכון שייתן מענה וכתובת לחקלאים לכל הסוגיות ההלכתיות שנתקלנו בהן". כך נוסד המכון בשנת תשמ"ו. מאז ועד היום הוא עוסק במחקר, הוראה ויישום של הנושאים ההלכתיים העולים מהחיבור המיוחד שבין התורה לארץ. מאמין וזורע / "מכון התורה והארץ חוקר את המצוות התלויות בארץ ואת דרכי היישום שלהן. במכון פועלים בשיתוף פעולה רבנים, אגרונומים וחקלאים שמסייעים במתן מענה לסוגיות שעולות מהשטח. להיות חקלאי זה ניסיון אדיר, הרי הוא שם באדמה זרע, עודר ומשקה וצריך להתפלל שבסוף ייצא פרי. צריך אמונה עצומה בשביל להיות חקלאי ואנחנו משתדלים לצעוד יחד איתו". היֹה לא תהיה / "נאבקנו על הבית במסירות. במטה המאבק היו שותפים רבנים ואנשי מעשה. במסגרת מפגש פנים אל פנים ביקרו כ-15,000 מתנדבים בכ-350 אלף בתי אב בישראל, השרשרת הישראלית, הצבע הכתום, צעדת יום העצמאות שיצרה פקק אדיר מהגוש ועד אשקלון - כל אלו היו תוצאה של שיתוף פעולה שיצר דברים מדהימים". נעקרים ומנצחים / "אריק שרון החליט לגרש בכל מחיר. מה הייתה האפשרות האחרת? מלחמת אחים? ברוך השם שזה לא קרה. הפסדנו במאבק אבל בפרספקטיבה של 15 שנה - ניצחנו בקרב. אין לי ספק שהגירוש יצר שינוי עומק בחברה הישראלית. העוצמה הרוחנית של המאבק מגוש קטיף השפיעה על המון מעגלים". השבר / "אחרי חודש שהסתובבתי בין המגורשים מגוש קטיף, התפרקתי. מי שלא עבר גירוש על בשרו לא יכול לדמיין את עוצמת השבר, התלישות, הצער והכאב. בוקר אחד אתה קם חסר כול בלי בית, בלי קהילה. הרגשתי כמו מת-חי. ברוך ה' שהייתה לי משפחה איתנה ואמונה שהיו משענת". חורבן הבית/ "ביום הגירוש היינו יחד, עשינו קריעה ובכינו מעומק הלב. הייתה תחושה של חילול השם נוראי, תקופה של הסתר פנים. הגירוש התחיל ביום שני. מתוקף תפקידי נשארתי עד יום שישי, ומיישובים תוססים וחיים ראיתי מול עיניי חורבן ושממה. ביום שישי קמתי ואמרתי לאשתי שאני לא מסוגל יותר והתפניתי". יחד עם תושבים נוספים הם פונו למלון בירושלים. קמים / "עשינו מפגש עם אנשי גוש עציון ואנשים נוספים שאמרו: 'אתם חייבים לקום! אנחנו איתכם! צריך להקים את הכול מחדש'. הקמנו את ועד מתיישבי גוש קטיף והתחלנו לדאוג לצורכי הציבור. תפקדנו כמו מיני-מועצה. טיפלנו בכל הבעיות שצצו - בגדים לחורף, מקום לגור, הרשמה למוסדות חינוך, פרנסה, תמיכה נפשית... צריך לבנות הכול מחדש. בדיעבד העובדה ששמרנו על הביחד ועל הקהילתיות היא ששמרה אותנו". ים של געגוע / "אני מתגעגע לרוח הגוש, לעוצמה. לאמונה הצרופה, לביחד, לפשטות, לחום, לקבלה. אנשי גוש קטיף חיו במסירות נפש רגע רגע, שעה שעה. הרגשנו שאנו גרים בגן עדן למרות הטרור. דווקא החיים תחת טרור יצרו רמות אחרות של חיים". מודל חדש / מייסד וראש מרכז תורה ומדינה. "רבנים, חוקרים ואנשי אקדמיה בוחנים כיצד ניתן לבנות מודל של מדינה מודרנית על פי ההלכה. בעצם עד היום במשך אלפיים שנה עם ישראל לא התעסק בסוגיות הללו. היחיד כמעט שעסק בכך היה הרמב"ם. במכון אנו עסוקים בביאור דבריו וברלוונטיות שלהם לימינו. הגענו לשלב לקיחת אחריות לכינון מדינה יהודית שמתנהלת על פי ערכי התורה וההלכה". המרכז פועל ביישוב ניצן. ספר חדש / בימים אלו יוצא לאור ספרו 'בי מלכים ימלכו' בהוצאת מרכז תורה ומדינה. "הספר עוסק ביחס שבין הנהגת מדינה על פי משפטי התורה ובין צורת השלטון במדינה ישראל המודרנית, וביכולת לחבר ביניהן". בוחרים במשפחה / נשיא ארגון 'בוחרים במשפחה'. "הדבר המרכזי והיסוד של האומה זו המשפחה. הנצח של הדורות. ואנחנו רוצים להחזיר את הציבור אל משפחה של אבא, אמא וילדים, כי אין לזה תחליף לא ברמה הביולוגית ולא ברמה הנפשית. זה הדבר הכי הגיוני וטבעי שיש". אם זה לא היה המסלול / "עניינו אותי תחומים כמו הנדסה, מוזיקה, משחק ועוד, אבל אני שמח שאני עוסק בתורה. טובה תורה מכל סחורה". במגרש הביתי: בוקר טוב/ קם בשעה שבע, מתפלל, מתאמן כמה פעמים בשבוע ומקפיד לאכול פת שחרית. ואז "בעיקר עסוק בלימוד תורה במרכז תורה ומדינה, כתיבה, עיסוק בצורכי הקהילה המגיעים לפתחי ועוד". לישון הולך מאוחר. פלייליסט / "אני מהמיושנים, נהנה לשמוע חזנות כבדה. זו גרסא דינקותא שלי". השבת שלי / "עונג ושמחה עם המשפחה, זמן להתפנות ללימוד ולהכנה ולהעברת שיעורים". דמות מופת / הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. "למדתי אצלו. יהודי מדהים בכל קנה מידה, גם בענווה, גם בפשטות, באומץ, בהנהגה ובגדלות". משאלה / "שהקב"ה ימשיך לתת לי כוחות להמשיך לפעול למען שמו באהבה". כשתהיה גדול / "בימים אלו הולכים להקים את מדרשת התורה והארץ בניצן. אני מקווה שהוא יהפוך למרכז תורני ליהודים שגרים באזור ובמרכז, שיבואו לכאן ויצליחו להתחזק ולהתרומם ולחזור הביתה עם נפש בריאה בגוף בריא". לתגובות : rivki@besheva.co.il
