
בישראל שוהים כיום כ-7,000 מסתננים מסודן. מדובר בקבוצה השנייה בגודלה מתוך אוכלוסיית המסתננים ששוהה בישראל, לאחר המסתננים מאריתריאה. לכולי עלמא, מרבית הסודנים שהגיעו לישראל הם מהגרי עבודה שלא נשקפה להם סכנה כשעזבו את ארצם. רק מיעוט מתוכם הגיעו מאזורים כמו דרפור, שם יש סכסוך אתני, כאשר בשנים האחרונות קיימת מגמה בקרב מדינות רבות במערב להשיב גם את יוצאי אזורים אלו לסודן.
למרות זאת, ישראל לא הייתה יכולה להרחיק מסתננים סודנים ישירות לארצם, גם כאשר מדובר במהגרי עבודה באופן מובהק, מכיוון שלא היו לה יחסים דיפלומטיים עם סודן. בזמן שבכל העולם מרחיקים מסתננים מסודן בלי קושי, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא הייתה יכולה לעשות זאת.
פרט לבעיה הטכנית, סודן קבעה עונש של עשר שנות מאסר על ביקור או כניסה לישראל. לכן נטען כי מרגע שהסתתנו לישראל, הפכו הסודנים לפליטים באופן אוטומטי, רק בגלל העונש הצפוי להם. בפועל, זה לא היה ממש נכון, ובמשך השנים יותר מ-6,000 מסתננים חזרו עצמאית לסודן מבלי שנפגעו, למעט במקרים של מתנגדי משטר בולטים. אך הסיכון, גם אם זניח, מנע מישראל לנקוט צעדים אקטיביים להרחקת סודנים.
רק כלים כמו מתקן חולות שכבר נסגר, או חוק הפיקדון שיזם המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אשר מחייב מעסיקים להפקיד אחוז משכרם של המסתננים בחשבון בנק עד ליציאתם מישראל, יכלו לעודד את היציאה העצמאית הזאת.
הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא סודן עבד אל-פתאח בורהאן משנה את המציאות הבעייתית הזאת, שישראל, כמו כל מדינה, מעולם לא הייתה חייבת להשלים איתה. אין ספק שאם הפגישה תניב יחסים דיפלומטיים מלאים ישראל תוכל להחזיר סודנים ישירות לארצם, כפי שהיא עושה עם שוהים בלתי חוקיים מרוסיה או תאילנד, לדוגמה.
אלא שישראל לא צריכה להמתין עד שתיפתח שגרירות סודן בישראל, דבר שעלול לקחת זמן רב, אם בכלל יקרה. הפגישה מאשרת את מה שהיה ידוע מזמן, שסודן לא באמת רואה איום במי שחוזרים מישראל, ולכן נשמטת הטענה המרכזית להמשך שהותם כאן. ישראל יכולה וצריכה כבר עכשיו לדרוש מכל מסתנן סודני שאין לו עילת מקלט פרטנית לצאת מישראל, לאסור עליו לעבוד, ואף להעביר אותו למשמורת במתקן סהרונים אם לא ישתף פעולה עם הרחקתו.
ברור שמדובר בתהליך דיפלומטי רגיש, ולכן אין צורך בהצהרות פומפוזיות אלא רק בהפסקת מדיניות אי-ההרחקה הגורפת ובמעבר לטיפול פרטני לפי חוק הכניסה לישראל, כבר עכשיו. הפגישה היא הישג דיפלומטי חשוב של ראש הממשלה, וחובה לנצל אותה גם לצעדים פרקטיים שיחזירו את תחושת הביטחון ואת הריבונות לשכונות דרום תל אביב, ויגנו על מדיניות ההגירה של ישראל.
הכותב הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית