יותר מחודש עבר מאז האירוע החריג, שהתרחש בעת נאום ראש הממשלה נתניהו בעצרת בחירות של הליכוד בנתניה. אשת החינוך ברינש זהבה בק זרקה מהקהל תפוח לעבר ראש הממשלה, ושוטרים הוציאו אותה מהאולם. יום לאחר מכן התראיינה בק לעודד בן עמי בקשת 12 וסירבה להתנצל על האירוע הקיצוני. בניסיון להסביר את מעשיה אמרה: "הייתי בכנס והזדעזעתי, כל מה שהם עשו שם זה מסע של הסתה. הזכיר את היטלר". למשמע ההשוואה בין נתניהו לצורר הנאצי גם בן עמי הזדעזע, אך למעשה למעלה מחודש מאז אותו אירוע לא ננקטו שום הליכים רציניים נגד בק. השלכת חפץ לעבר ראש הממשלה והשוואתו להיטלר כנראה לא נראות לפרקליטות כמו עניין שזקוק לטיפול משמעותי, לפחות לא כאשר מדובר במעשים שהופנו כלפי בנימין נתניהו. חשיפת העיתון 'בשבע' מגלה כי השבוע החליטה הפרקליטות, בתום התמהמהות שארכה למעלה מחודש, לא לעסוק בנושא ולהעבירו לחטיבת התביעות במשטרה. המשמעות היא שלא צפויים הליכים משמעותיים, והמעשה ייבדק כמו עבירה פלילית פעוטה ולא כניסיון פגיעה בראש ממשלה. חטיבת התביעות עוסקת בעבירות קלות שעונשן יכול להגיע עד שלוש שנים, כאשר ברוב המקרים העונש לא מגיע אל הרף המקסימלי. לשם השוואה, פיני כהן, שזרק נעל על נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש בשנת 2010, נידון לשלוש שנות מאסר. אז הסבירו גורמים במערכת המשפט כי מדובר בעונש ש"טרם נגזר כמוהו על עבירת אלימות שלא נשאה בצידה פגיעה פיזית קשה - אך כולם גם מסכימים שלנוכח הפגיעה באחד מסמלי שלטון החוק, לא היה מנוס מכך". 14 שנים קודם לכן, בשנת 1996, הורשע ישראל לדרמן ששפך תה על חברת הכנסת דאז יעל דיין ונידון לשלוש שנות מאסר. ב-2008 שפך לדרמן תה על פעילי שמאל ונידון לחודשי עבודות שירות. במקרה שלפנינו לא ננקט שום צעד נגד בק. בעת האירוע כוח של משטרה הוציא אותה מהאולם, אך היא לא נעצרה ולא הועברה לחקירה. גם עבודתה במערכת החינוך כמורה לשפה בבית הספר הדמוקרטי לב השרון שבכפר הדסים נמשכת כסדרה. רמז משפטי עבה פנינו למשטרה כדי לברר אילו צעדים ננקטו נגד בק, ושם נאמר לנו כי התיק נמצא בידי הפרקליטות. בפרקליטות אמרו בשבוע שעבר כי "התיק מצוי בבחינה וטרם התקבלה בו החלטה", אך לפני ימים אחדים התברר כי לאחר בחינה, הוחלט להעביר את התיק לחטיבת התביעות של משטרת ישראל, שכן מדובר בעבירות שבתחום סמכותה. במשטרה אישרו כי אכן התיק הועבר לטיפול חטיבת התביעות, כאשר המשמעות של העברת הגלגל מהפרקליטות למשטרה היא הפחתה משמעותית בחומרת התיק. "מאז רצח רבין ובכלל יש רגישות רבה ביחס לתקיפת נבחרי ציבור, לכן סביר להניח שפרקליטות לא הייתה משחררת כל כך מהר תיק של ניסיון לפגוע בגנץ, חלילה, לתביעה המשטרתית", אומר עורך הדין איציק בם. "במקרה של מנהיג משמאל אני חושב שהיו מבקשים לעצור את התוקף עד תום ההליכים או לפחות להטיל עליו תנאים מגבילים. המשמעות של העברת התיק למשטרה היא שמתייחסים לזה כתיק רגיל של ניסיון תקיפת עובד ציבור. בדרך כלל התיקים החמורים יותר - עבירות מורכבות או חמורות - מטופלים בידי הפרקליטות. עבירות פשוטות יותר או קלות יותר מטופלות בידי התביעה המשטרתית. ככלל, עבירה של תקיפת עובד ציבור מטופלת על ידי התביעה המשטרתית. הפרקליטות כנראה לא מתייחסת לתיק הזה כתיק חריג או רגיש במיוחד". עורכת הדין כנרת בראשי מתייחסת לדברים בחומרה יתרה. "מורה כזאת צריכה לקבל כתב אישום חמור ולכל הפחות השעיה מעבודתה החינוכית. כל אדם ששוויון בפני החוק הוא ערך חשוב בעיניו צריך להיות מוטרד מהסיפור הזה. נגד בני גנץ רק כתבו כמה פוסטים ברשתות החברתיות וכבר השב"כ קפץ להצמיד לו אבטחה. העבירה שביצעה המורה היא תקיפה וזו עבירה חמורה. בנוסף על כך בשידור טלוויזיה היא כינתה את נתניהו היטלר. כינוי שכזה, כמו ההשוואות בין יולי אדלשטיין לסטאלין בהפגנות שראינו השבוע בירושלים, בא מהמחשבה שבאמצעות אלימות וקריאות קיצוניות אפשר לכופף את הדמוקרטיה. נוסף על כך מדובר בהסתה. הרי האופציה היחידה שיש לנו לעונש מוות הוא למי שנכנס תחת הגדרה של 'נאצים ועוזריהם', ולכן כשמשווים אדם ועוד ראש ממשלה להיטלר הכוונה היא שהוא בן מוות מבחינה משפטית. זו שערורייה שמערכת החינוך לא פלטה את האישה הזאת ושנותנים לה לעמוד ולחנך ילדים". פנינו למשרד החינוך, שם התברר כי המורה ממשיכה ללמד על אף הליך בירור שנעשה לה. במשרד אמרו כי "אנו רואים בחומרה רבה כל דפוס של התנהגות אלימה, פיזית ומילולית כאחת, קל וחומר כאשר מדובר בעובד הוראה שאמון על חינוך ילדי ישראל. במקרה הנדון המורה נהגה באופן פסול ובלתי ראוי עד כדי חציית קו אדום. בהתאם להנחיית שר החינוך רפי פרץ היא זומנה לבירור מיידי, וכעת עניינה מצוי בבחינה אצל נציב שירות המדינה". חומרה סלקטיבית מי שחווה על בשרו את המדיניות המפלה של משרד החינוך לפני עשרים שנה הוא ישראל שירן, מנכ"ל 'מיצוינות בחינוך'. היום עובד שירן יחד עם משרד החינוך בשיווק 'המחברת הגאונית', אבל במשך 13 שנים הוא היה מוקצה מחמת מיאוס. בשנת 2000 שלחתי מכתב לכמה מנהלי בתי ספר ובו ביקשתי להפריד ביום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל בין המורשת של רבין, שכללה מסירת נשק לערבים, ובין הדיבור על חופש הביטוי, תרבות הוויכוח ואהבת חינם. כמה חודשים אחרי שליחת המכתב התברר לי כי אחד המנהלים ששלחתי לו כדי שיביע עליו דעה הפך אותו למייל שרשרת, ובשבת שבמוצאיה נערכת האזכרה בכיכר רבין שרת התיירות דאז יולי תמיר פרסמה חצי ממנו בלבד, וכל התקשורת עטה עליי כמי שבערב יום הזיכרון לרבין מבזה את זכרו ומסית נגדו. הפיקוח במחוז חיפה הודיע לי כי אני מושעה מניהול בית הספר שאז ניהלתי, תוך כדי איסור מוחלט לעמוד בקשר מול התלמידים ולהגיע למוסד". במשך 13 שנים ניהל שירן הליכים משפטיים מול משרד החינוך שבכולם זכה, אך עד לשנת 2013 לא הצליח למצוא משרה רשמית כאיש חינוך בישראל מאז פרסום המכתב החלקי. בק סירבה להגיב על הדברים. יובל שפירא, מנהל בית הספר לב השרון שבו היא מועסקת, אמר לעיתון 'בשבע': "היו כל מיני קולות שנשמעו סביב האירוע, זה היה אירוע חמור ולא ראוי לאיש חינוך. אני מכיר היטב את המורה, עבודתה מוערכת בקרב הילדים. הבנתי ממנה שהיא מלאת חרטה על העניין והבינה את חומרת העניין. עשינו לה הליך של שימוע בבית הספר, והקמנו ועדה שהוציאה על כך מכתב הבהרות מטעם ההנהלה, שבו הובהר כי אירוע כזה לא מקובל עלינו, והיא חזרה לעבודתה המוערכת מול התלמידים".
