תכנית 'משעל חם' אירחה אמש את העיתונאים רביב דרוקר מערוץ 10 ועפר שלח מ'ידיעות אחרונות' לרגל צאת ספרם 'בומרנג', המתעד את 4.5 שנות האינתיפדה השניה. בספר נכתב: "ההחלטות על תכנית ההתנתקות התקבלו תוך מידור מכוון של אנשי הצבא ובלי שיתוף הקבינט והממשלה". "תכנית הפינוי נולדה כי שרון היה משוכנע שעדנה ארבל תגיש נגדו כתב אישום". "רה"מ שרון הציע לאחד האלופים שיהיה שתול מטעמו וידווח לו מה קורה במטכ"ל". ניסים משעל: שרון מצטייר בציבור כמנהיג נחוש חזק ומהספר עולה דמות שונה לחלוטין: מפוחד מהחקירות ומובל על ידי מה שמכונה "פורום החווה" ודובי וייסגלס. רביב דרוקר: גם אנו הופתענו במהלך התחקיר. אחד השרים אמר לנו: 'זה רה"מ הכי חלש שראיתי וראיתי הרבה ראשי ממשלה'. שרון חזק בכל מה שקשור להשלטת המהלכים שלו אחרי שהוא מקבל החלטות, אבל הוא חלש בנושא קבלת החלטות. אין לו היום עמוד שדרה משלו. הדוגמא הבולטת ביותר היא הדוגמא של דובי וייסגלס ותכנית ההתנתקות. המיתוס על דובי וייסגלס בנושא הוא נכון "הוא אבי ההתנתקות". שרון רצה לשרוד פוליטית. באוקטובר 03 לפני תכנית ההתנתקות, דובי וייסגלס אמר לעוזרים במשרד ראש הממשלה: 'תנו לי נתונים על מה שקורה בעזה, אני חושב שצריך לסגת משם. שרון עוד מתנגד לזה אבל הוא יסכים לזה בהמשך'. באותה תקופה וייסגלס פיזר רמזים אצל אנשים אחרים ואמר להם: אם שרון לא ילך על זה הוא ירד מהבמה כזקן חסר משמעות. וייסגלס גם התחיל להפעיל לחץ על מופז לתמוך בזה, בגלל הקשר שבין השניים. יותר מהכל: וייסגלס הרגיש שיש לו את המפתח לשכנועו של שרון, הוא מכר את הנרטיב הנכון. עפר שלח: כששרון מגיע לשלטון, הוא אינו יודע לעשות. מדובר בראש ממשלה עם הרבה טקטיקה פוליטית, מאד בקי בכך אך אין לו שום אסטרטגיה. אינו יודע מה לעשות, לא ברמה האישית מול הלחצים המופעלים עליו, ולא ברמה הלאומית. אסור לשכוח שאחרי שנתיים, הוא מוצא את עצמו, ראש ממשלה, אריק שרון המפורסם, הלוחם בטרור, עם הכי הרבה הרוגים מטרור בתקופת כהונתו. וייסגלס מנצל את זה כדי להוביל אותו ביחד עם "פורום החווה", אך בעיקר הוא. אך לא רק בתהליך ההובלה כפי שמתאר רביב. בדצמבר 03 , אחרי נאום הרצליה של שרון, כשההתנתקות היא בכלל רעיון לא מסודר. מדברים על נסיגה ושרון שואל את הרמטכ"ל ואת שר הבטחון מה דעתם על נסיגה מישוב אחד או שניים. דב וייסגלס נוסע לבד לוושינגטון, פוגש שם את קונדוליסה רייס, בלי מזכיר הצבאי קפלינסקי בלי גיורא איילנד שהיה נלווה אליו בנסיעות. גורמים בכירים במערכת הבטחון אומרים לנו שזו הנסיעה שבה וייסגלס אומר לרייס: אנחנו נדבר בשלב ראשון על נסיגה בעזה, ובשלב השני נסיגה עמוקה מיו"ש ובשלב שלישי מוכנים לדבר על קוי 67. דבר חשוב הוא שמאותו רגע מתקיים נתק למעשה בין הגורמים האמורים לעזור לרה"מ להחליט על התכנית ועל התמורה שיקבלו בה, ומה שיצא ממנה למדינת ישראל. בעצם מאותו רגע התכנית מתגלגלת מעצמה. ניסים משעל: עד כמה החקירות, הפחד מהן, עדנה ארבל ברקע, והחשש שלו מכתב אישום השפיע על ההחלטה ההסטורית הזאת של ההתנתקות? עפר שלח: השפעה מכרעת. אנשים הקרובים ביותר של שרון אומרים לנו באופן מוחלט: לולא החקירות לא היתה נופלת ההכרעה. אפשר לראות זאת בסמיכות מקרים ובהחלטות שהתקבלו בפבר' 04. בעוד גיורא איילנד הממונה מטעם ראש הממשלה לעבוד על התכנית, והמערכת, עובדת עליה כדי להשיג תמורה, מתמנה מני מזוז ליועץ המשפטי לממשלה, עדנה ארבל ברקע, ושרון משוכנע שלא תעזוב את תפקידה עד שתגיש נגדו כתב אישום. בשבוע שמזוז מתמנה, יש הזמנה לחקירה של שרון ויש הדלפות מהפרקליטות שיוגש נגדו כתב אישום, אז "פורום החווה" מתכנס, ויש אוירה ברקע שיש לצאת עם מהלך מדיני גדול שיבלע את הכל וישנה את סדר היום ומחליטים לצאת עם מהלך מדיני גדול, וזה המהלך המדיני הגדול. ניסים משעל: אתם כותבים על אלוף מסויים שרה"מ ניסה לשתול במטכ"ל כדי שידווח לו, מעין חפרפרת כזאת של רה"מ בתוך המטכ"ל. מי זה? (השניים אינם מוכנים להשיב) רביב דרוקר: לאורך כל הדרך שרון אינו מרוצה מהצבא והוא מנסה ליצור קשר אישי. האלוף עליו מדובר הוא חבר בכיר במטכ"ל. הוא אמר לנו במפורש: 'אריאל שרון הציע לי, יש לנו היכרות ארוכה, תגיד לי מה קורה שם בדיוני מטכ"ל' . אריאל שרון מאד לא שבע רצון מהמטכ"ל. עפר שלח: ראה דבר מענין, בספר אנחנו מספרים בין השאר את הסיפור המלא של אי הארכת כהונתו של בוגי יעלון. שרון, באופן הכי בוטה שראש ממשלה עשה אי פעם, מתערב במינויים, כולל כשבא בוגי יעלון להציג לו את המועמדים לתפקיד המזכיר הצבאי, תפקיד שבו לראש הממשלה אין שום החלטה, ויעלון בא עם תיקי האנשים כדי להראות לו. כל מה ששרון עשה, רשם שמות על פתק והכניס לכיסו. אחרי יומיים שמע יעלון משר הבטחון מופז כי 'הלשכה אומרת שזה לא מקובל, ולמה אתה לא מציע את זה?' ושר הבטחון הרחיק עצמו מהתהליך. אגב, בלשכת שרון מכנים את מופז הקמב"ץ (קצין המבצעים). ניסים משעל: כל צמרת הבטחון, למרות שרובה נגד התכנית, 'מיישרת קו' עם ראש הממשלה? רביב דרוקר: בצורה מדהימה. הדוגמא המובהקת היא מופז שאמר לפני כן, ש'מי שבעד נסיגה חד צדדית לא היה פה בשנתיים וחצי האחרונות'. אבל יש אחרים שלא שמו לב אליהם. כמה חודשים לפני שיצאה תכנית ההתנתקות, היה דיון בצמרת צה"ל בנוכחות הרמטכ"ל, והוצעו אופציות. אחת מהן היא יציאה חד צדדית, והיה קונצנזוס - הוסכם על הכל, שזה בשום פנים ואופן. ראש אמ"ן אז, זאבי פרקש, אמר: 'זה יהיה אסון כזה דבר', ראש חטיבת המחקר אמר: 'זה יהיה הדבר הכי גרוע'. אחרי כמה חודשים כשהם רואים ששרון נחוש, הם מיישרים קו. עפר שלח: הטענה שלנו חריפה: ב 4.5 שנים האלה היו המון הזדמנויות לסיים את האינתיפדה או לשנות את מהלכה. בגלל תהליך קבלת ההחלטות האלה, הן הוחמצו ובסופו של דבר, וזה נורא להגיד, היו פה הרבה הרוגי חינם. לסרטון מתוך התוכנית
