לאחר עשרות שנים בהם נמנעה העלאתן למנוחות בישראל של עצמותיו של ר' משה כלפון הכהן זצ"ל, החל ביום שני המסע לארץ ישראל כשאלפים מיהודי האי ג'רבה והסביבה התכנסו בבית העלמין היהודי העתיק ובעוד הם נושאים את תפילת 'עת שערי רצון להיפתח' הועלו עצמותיו של רבם שיובא למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים ביום חמישי.
מסע ההלוויה שהחל בבית העלמין בג'רבה המשיך לבית הכנסת הגדול בו התפלל הרב. שם נשאו רבני הקהילה דברים על דמותו הנערצת. משם הוטס הארון למרסיי שבצרפת בדרכו לישראל.
בהלוויה, שכאמור תתקיים ביום חמישי במעמד רבבות ובראשות רבנים בהם הרבנים הראשיים הרב מצגר והרב עמאר, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, ר' מאיר מזוז ורבים אחרים, יובא קץ לניסיונותיהם של רבים מעולי טוניסיה להעלות את הרב לקבורה בישראל מזה עשרות שנים. במשך השנים עיכבו את המבצע שלטונות טוניס מחד ומאידך אנשי הקהילה המצומצמת שנותרה בג'רבה. אלה סירבו להיפרד מרבם ולאפשר לבני משפחתו של הרב להעלות אותו למנוחות בישראל. אנשי הקהילה משוכנעים שבמשך השנים היה ר' כלפון כשומר לקהילה.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי בעוד כלי תקשורת לא מעטים המסקרים את העלאת הרב לישראל מתמקדים בחילוקי דעות שהתגלעו במהלך השנה האחרונה בסוגיה זו, הרי שניניו ונכדו של ר' כלפון אומרים שחילוקי הדעות יושבו ומעריצו של הרב מאוחדים כבעבר. חילוקי הדעות האמורים נסובו סביב שאלת מיקום קבורתו בישראל של הרב. בעוד גורמים ביקשו לקבור את ר' כלפון במושב איתן שבדרום הארץ הרי שנכדו וניניו של הרב התנגדו וטענו כי הרב עצמו ייחל כל חייו לעליה לירושלים, ועל כן צוואתו הבלתי כתובה היא הבאתו למנוחות דווקא בירושלים. הסוגיה הובאה לעיונו של הראשון לציון הרב עמאר שריכז את טענות הצדדים והגיש את המלצותיו לרב עובדיה יוסף לקראת הכרעה בפרשה. לפני חודשים אחדים פרסם הרב יוסף את הכרעתו תחת הכותרת ההלכתי ש"הכל מעלין לירושלים". לדברי בני המשפחה ברגע בו הכריע הרב עובדיה יוסף הרי שתמו המחלוקות סביב קבורת הרב והמשקעים שפילגו לתקופה קצרה את עולי טוניסיה בארץ אינם עוד.
כתבנו מדווח כי הלווייתו בישראל של ר' משה כלפון הכהן תחל בבית המדרש 'יחווה דעת' שבשכונת הר נוף בירושלים, ביום חמישי בשעה 10:00 הסדרת הספדים שיישאו רבנים. בשעה 12:00 תעבור ההלוויה להר המנוחות שם יישא דברים הראשון לציון הרב עמאר ובשעה 14:30 יצטרף הרב עובדיה יוסף. למקום צפויים להגיע רבבות מכל רחבי הארץ.
בשבעים שנות חייו כתב ר' משה כלפון הכהן כשבעים ספרים בתחומי התורה וההלכה השונים. הוא כיהן כאב בית דין ובין השאר קיים תכתובת הלכתית רוחנית גם עם הרב הראשי לישראל באותם ימים הרב קוק זצ"ל.
להלן הטקס שעל מצבת הרב בג'רבה, כפי שצולמה על ידי נינו, הרב שמעון כהן, שביקר במקום לפני חודשים אחדים. משורות הכתב על חלקה הראשון של המצבה עולות ראשי התיבות " רב משה כלפון הכהן זל":
רביבי דמעה יזלו כמים מעיני,
בכה אבכה השרפה שרף ה'.
משה רועה נאמן לעם אמוני,
שפט בצדק ואמת דלי ואביוני.
הרביץ תורה והוכיח קהל המוני,
הפליא עצה ותושיה לטפי וזקני.
כליל חכמה ומדע מאיר עיני,
לא יערכנו זהב וכל מעדני.
פון פנה דודי כי לקחו ה',
ונפשי תמרר כי נלכד בעוני.
הה לי כי נפקד גזע איתני,
כתר תורה ומלכות מבחר נבוני.
הכהן בחיר ה' וראש רוכני,
נפקד ח"י טבת התש"י כמניני.
זכרו לברכה בשמי מעוני,
להיות נפשו צרורה בגן ה'
פה נגנז ארון הקדש מורנו ורבינו אבינו רוענו רכב ישראל ופרשיו סבא קדישא, חסידא ופרישה, הרה"ג מעוז ומגדול, בנן של קדושים אראלים ותרשישים, ראש רבני ג'רבא ואגפיה מוה"ר כלפון משה הכהן זכרו לברכה לחיי העוה"ב אמן עלתה נשמתו לשמים ביום שבת קדש ח"י טבת התש"י בשנת השבעים ושש לימי חייו. כל ימיו הרבץ תורה ברבים והאיר עיני התלמידים כהלכה. וכשלשים שנה ישב על כסא המשפט והצדק לדון ולהורות את החקים והתורות וחבר עשרות חיבורים בכל מקצעות התורה תהיה נפשו צרורה בצרור החיים אמן
תמונת הרב מתוך ההוצאה המחודשת של ספרו על פרשות השבוע 'דרכי משה'. הספר יצא לאור מחדש בהוצאת מכון 'אורות הנאמ"ן' שליד ישיבת כסא רחמים.
מסע ההלוויה שהחל בבית העלמין בג'רבה המשיך לבית הכנסת הגדול בו התפלל הרב. שם נשאו רבני הקהילה דברים על דמותו הנערצת. משם הוטס הארון למרסיי שבצרפת בדרכו לישראל.
בהלוויה, שכאמור תתקיים ביום חמישי במעמד רבבות ובראשות רבנים בהם הרבנים הראשיים הרב מצגר והרב עמאר, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, ר' מאיר מזוז ורבים אחרים, יובא קץ לניסיונותיהם של רבים מעולי טוניסיה להעלות את הרב לקבורה בישראל מזה עשרות שנים. במשך השנים עיכבו את המבצע שלטונות טוניס מחד ומאידך אנשי הקהילה המצומצמת שנותרה בג'רבה. אלה סירבו להיפרד מרבם ולאפשר לבני משפחתו של הרב להעלות אותו למנוחות בישראל. אנשי הקהילה משוכנעים שבמשך השנים היה ר' כלפון כשומר לקהילה.
כתבנו שמעון כהן מדווח כי בעוד כלי תקשורת לא מעטים המסקרים את העלאת הרב לישראל מתמקדים בחילוקי דעות שהתגלעו במהלך השנה האחרונה בסוגיה זו, הרי שניניו ונכדו של ר' כלפון אומרים שחילוקי הדעות יושבו ומעריצו של הרב מאוחדים כבעבר. חילוקי הדעות האמורים נסובו סביב שאלת מיקום קבורתו בישראל של הרב. בעוד גורמים ביקשו לקבור את ר' כלפון במושב איתן שבדרום הארץ הרי שנכדו וניניו של הרב התנגדו וטענו כי הרב עצמו ייחל כל חייו לעליה לירושלים, ועל כן צוואתו הבלתי כתובה היא הבאתו למנוחות דווקא בירושלים. הסוגיה הובאה לעיונו של הראשון לציון הרב עמאר שריכז את טענות הצדדים והגיש את המלצותיו לרב עובדיה יוסף לקראת הכרעה בפרשה. לפני חודשים אחדים פרסם הרב יוסף את הכרעתו תחת הכותרת ההלכתי ש"הכל מעלין לירושלים". לדברי בני המשפחה ברגע בו הכריע הרב עובדיה יוסף הרי שתמו המחלוקות סביב קבורת הרב והמשקעים שפילגו לתקופה קצרה את עולי טוניסיה בארץ אינם עוד.
כתבנו מדווח כי הלווייתו בישראל של ר' משה כלפון הכהן תחל בבית המדרש 'יחווה דעת' שבשכונת הר נוף בירושלים, ביום חמישי בשעה 10:00 הסדרת הספדים שיישאו רבנים. בשעה 12:00 תעבור ההלוויה להר המנוחות שם יישא דברים הראשון לציון הרב עמאר ובשעה 14:30 יצטרף הרב עובדיה יוסף. למקום צפויים להגיע רבבות מכל רחבי הארץ.
בשבעים שנות חייו כתב ר' משה כלפון הכהן כשבעים ספרים בתחומי התורה וההלכה השונים. הוא כיהן כאב בית דין ובין השאר קיים תכתובת הלכתית רוחנית גם עם הרב הראשי לישראל באותם ימים הרב קוק זצ"ל.
להלן הטקס שעל מצבת הרב בג'רבה, כפי שצולמה על ידי נינו, הרב שמעון כהן, שביקר במקום לפני חודשים אחדים. משורות הכתב על חלקה הראשון של המצבה עולות ראשי התיבות " רב משה כלפון הכהן זל":
רביבי דמעה יזלו כמים מעיני,
בכה אבכה השרפה שרף ה'.
משה רועה נאמן לעם אמוני,
שפט בצדק ואמת דלי ואביוני.
הרביץ תורה והוכיח קהל המוני,
הפליא עצה ותושיה לטפי וזקני.
כליל חכמה ומדע מאיר עיני,
לא יערכנו זהב וכל מעדני.
פון פנה דודי כי לקחו ה',
ונפשי תמרר כי נלכד בעוני.
הה לי כי נפקד גזע איתני,
כתר תורה ומלכות מבחר נבוני.
הכהן בחיר ה' וראש רוכני,
נפקד ח"י טבת התש"י כמניני.
זכרו לברכה בשמי מעוני,
להיות נפשו צרורה בגן ה'
פה נגנז ארון הקדש מורנו ורבינו אבינו רוענו רכב ישראל ופרשיו סבא קדישא, חסידא ופרישה, הרה"ג מעוז ומגדול, בנן של קדושים אראלים ותרשישים, ראש רבני ג'רבא ואגפיה מוה"ר כלפון משה הכהן זכרו לברכה לחיי העוה"ב אמן עלתה נשמתו לשמים ביום שבת קדש ח"י טבת התש"י בשנת השבעים ושש לימי חייו. כל ימיו הרבץ תורה ברבים והאיר עיני התלמידים כהלכה. וכשלשים שנה ישב על כסא המשפט והצדק לדון ולהורות את החקים והתורות וחבר עשרות חיבורים בכל מקצעות התורה תהיה נפשו צרורה בצרור החיים אמן
תמונת הרב מתוך ההוצאה המחודשת של ספרו על פרשות השבוע 'דרכי משה'. הספר יצא לאור מחדש בהוצאת מכון 'אורות הנאמ"ן' שליד ישיבת כסא רחמים.