כתבנו חגי הוברמן מציין כי המידע הזה מופיע באחד הסעיפים בדו"ח מבקר המדינה על המיגון, שפורסם בשבוע שעבר.
ח"כ אפי איתם, תא"ל במילואים, אמר בתגובה לידיעה על שר הביטחון חייב להודות בכשלונו ולהתפטר. "מופז היטעה את הציבור ביודעין בנושא המיגון. הדבר מציב סימן שאלה גדול על יכולתו של מופז לעמוד בראש המערכת הביטחונית של ישראל", אמר איתם. הוא גילה שגם הרמטכ"ל אמר השבוע בוועדת החוץ והביטחון, שההתנתקות היתה עוד בטרם הוכן המיגון כראוי, ולא הושלמה העברת האחריות על המעברים בין הרצועה למצרים, דבר שגרם לכך שהגבול היה פרוץ משך זמן ממושך, ואמצעי לחימה רבים חדרו לרצועה.
ח"כ אריה אלדד, גם הוא תא"ל במילואים, אמר כי גם הפרשה הזו מוכיחה את מסכת השקרים שמופז עוטף בה את העם. "מופז ידע שאם היה נודע בציבור שהוא מקצה כספים למיגון, אנשים היו מתחילים לשאול שאלות על ההתנתקות. מופז בפירוש הפקיר את חיי התושבים, כדי שהמהלך שלו ושל שרון ייראה טוב יותר. בגלל הפקרת חיי התושבים הוא צריך להתפטר".
לעומתם שי חרמש, גיזבר הסוכנות ומי שהיה ראש המועצה האזורית שער-הנגב עד שמונה לתפקידו, סירב לצאת נגד מופז. חרמש הצטרף לאחרונה ל"קדימה" אחרי 40 שנות חברות במפלגת העבודה והוא אחד ממועמדיה לכנסת. בשיחה עם "הצופה" אמר: "ברור לך שלא תוציא ממני מילה נגד מופז". לעצם הענין אמר חרמש: "אני לא מתווכח עם דו"ח המבקר, אבל אני מסתכל על העתיד ולא על העבר. יש ליישם מיד את הדו"ח, לפני שאחד התרחישים הקשים בו יתממש. כתושב עוטף עזה היציאה מהרצועה היתה חשובה בעיני, ובדיעבד הייתי מוכן לשלם את מחיר חוסר המיגון אם בזכות זה ההתנתקות יצאה לפועל".
כתבנו מוסיף כי גם קצינים בכירים בצבא אומרים שלא לציטוט, כי אם מופז ידע שמצב הביטחון יורע בעקבות ההתנתקות ולמרות זאת פעל לעיכוב ביצוע המיגון מסיבות פוליטיות, כדי לשמור על תמיכה ציבורית בהתנתקות, הרי זו האשמה חמורה ביותר. "בכל מדינה נורמאלית השר היה חייב להתפטר אחרי פרשיה כזו" אומר הגורם הבכיר.
כתבנו מזכיר כי בדו"ח מבקר המדינה, בעמ' 13, מביא המבקר את התיאור הבא:
"ביוני 2004, כשלושה שבועות לאחר החלטת הממשלה על תכנית ההתנתקות, קיים שר הביטחון "דיון להצגת תכניות צה"ל להינתקות", ובמסגרת זו הוצגה גם תכנית מיגון היישובים בגזרת "עוטף עזה". בדיון השתתפו, בין היתר, הרמטכ"ל, מפקד פד"ם ומפקד פקע"ר. שר הביטחון אישר באותו דיון "את מדרגת המענה הראשון ב-7 היישובים סמוכי הגדר" בעלות של 130 מיליון ש"ח. שר הביטחון ציין כי "המענה שניתן בתכנית בהחלט סביר וכי המימוש יהיה מדורג ותלוי בהתפתחויות בשטח...".
וכאן מופיע המשפט המשמעותי: "...אך הזהיר באותו דיון מפני פעילויות והתבטאויות (בתחום המיגון ובכלל) העלולות לשדר ולהנחיל את התחושה שבעקבות ההינתקות יורע מצב הביטחון". המבקר קובע כי בפועל תכנית זו לא בוצעה.
ממשרד מבקר המדינה לא הסכימו למסור פרטים נוספים. דוברת המשרד שולמית לביא מסרה כי דברי המבקר מדברים בעד עצמם, ואין להם מה להוסיף.
אלוף במיל. יעקב עמידרור, לשעבר מבכירי אגף המודיעין ומי שהתנגד נחרצות לתוכנית ההתנתקות, אמר לאחר שהסבתי את תשומת ליבו לקביעת המבקר: "אני לא מאמין ששר ביטחון אחראי ומר מופז מוכר לי ככזה הינחה את גורמי הביטחון שלא לומר את דעתם, ובוודאי שלא לפעול, רק על מנת שלא להשפיע "לטובה" על דעת הקהל. מבקר המדינה צריך להבהיר למה הוא התכוון במשפט זה, כיוון שאם קוראים אותו כפשוטו הוא חמור ביותר. הדבר מטיל כתם כבד ביותר על שר-הביטחון, ואני לא חושב שנכון ששר-הביטחון יכול לחיות עם כתם כזה".
יועץ התקשורת של שר הביטחון מסר בתגובה: "כחלק מתפיסת הביטחון, ותחושת הביטחון, שר הביטחון סבר כי אין מקום להתבטא באופן שיגרום לפאניקה, בוודאי כאשר אין כל ביסוס לדברים. כל
ניסיון לומר כאילו שר הביטחון ניסה לשנות את פני הדברים, הוא ניסיון שאין בינו לבין המציאות ולו דבר". תגובת יועץ התקשורת של השר התעלמה מכך שה"ניסיון לומר" לא היה של איזשהו עיתונאי או
פוליטיקאי אלא של מבקר המדינה, וכן שהמבקר ציין שהשר לא רק הזהיר מפני דיבורים, אלא גם מפני פעילויות, כלומר מעשים, והתוכנית לבסוף לא בוצעה.
ח"כ אפי איתם, תא"ל במילואים, אמר בתגובה לידיעה על שר הביטחון חייב להודות בכשלונו ולהתפטר. "מופז היטעה את הציבור ביודעין בנושא המיגון. הדבר מציב סימן שאלה גדול על יכולתו של מופז לעמוד בראש המערכת הביטחונית של ישראל", אמר איתם. הוא גילה שגם הרמטכ"ל אמר השבוע בוועדת החוץ והביטחון, שההתנתקות היתה עוד בטרם הוכן המיגון כראוי, ולא הושלמה העברת האחריות על המעברים בין הרצועה למצרים, דבר שגרם לכך שהגבול היה פרוץ משך זמן ממושך, ואמצעי לחימה רבים חדרו לרצועה.
ח"כ אריה אלדד, גם הוא תא"ל במילואים, אמר כי גם הפרשה הזו מוכיחה את מסכת השקרים שמופז עוטף בה את העם. "מופז ידע שאם היה נודע בציבור שהוא מקצה כספים למיגון, אנשים היו מתחילים לשאול שאלות על ההתנתקות. מופז בפירוש הפקיר את חיי התושבים, כדי שהמהלך שלו ושל שרון ייראה טוב יותר. בגלל הפקרת חיי התושבים הוא צריך להתפטר".
לעומתם שי חרמש, גיזבר הסוכנות ומי שהיה ראש המועצה האזורית שער-הנגב עד שמונה לתפקידו, סירב לצאת נגד מופז. חרמש הצטרף לאחרונה ל"קדימה" אחרי 40 שנות חברות במפלגת העבודה והוא אחד ממועמדיה לכנסת. בשיחה עם "הצופה" אמר: "ברור לך שלא תוציא ממני מילה נגד מופז". לעצם הענין אמר חרמש: "אני לא מתווכח עם דו"ח המבקר, אבל אני מסתכל על העתיד ולא על העבר. יש ליישם מיד את הדו"ח, לפני שאחד התרחישים הקשים בו יתממש. כתושב עוטף עזה היציאה מהרצועה היתה חשובה בעיני, ובדיעבד הייתי מוכן לשלם את מחיר חוסר המיגון אם בזכות זה ההתנתקות יצאה לפועל".
כתבנו מוסיף כי גם קצינים בכירים בצבא אומרים שלא לציטוט, כי אם מופז ידע שמצב הביטחון יורע בעקבות ההתנתקות ולמרות זאת פעל לעיכוב ביצוע המיגון מסיבות פוליטיות, כדי לשמור על תמיכה ציבורית בהתנתקות, הרי זו האשמה חמורה ביותר. "בכל מדינה נורמאלית השר היה חייב להתפטר אחרי פרשיה כזו" אומר הגורם הבכיר.
כתבנו מזכיר כי בדו"ח מבקר המדינה, בעמ' 13, מביא המבקר את התיאור הבא:
"ביוני 2004, כשלושה שבועות לאחר החלטת הממשלה על תכנית ההתנתקות, קיים שר הביטחון "דיון להצגת תכניות צה"ל להינתקות", ובמסגרת זו הוצגה גם תכנית מיגון היישובים בגזרת "עוטף עזה". בדיון השתתפו, בין היתר, הרמטכ"ל, מפקד פד"ם ומפקד פקע"ר. שר הביטחון אישר באותו דיון "את מדרגת המענה הראשון ב-7 היישובים סמוכי הגדר" בעלות של 130 מיליון ש"ח. שר הביטחון ציין כי "המענה שניתן בתכנית בהחלט סביר וכי המימוש יהיה מדורג ותלוי בהתפתחויות בשטח...".
וכאן מופיע המשפט המשמעותי: "...אך הזהיר באותו דיון מפני פעילויות והתבטאויות (בתחום המיגון ובכלל) העלולות לשדר ולהנחיל את התחושה שבעקבות ההינתקות יורע מצב הביטחון". המבקר קובע כי בפועל תכנית זו לא בוצעה.
ממשרד מבקר המדינה לא הסכימו למסור פרטים נוספים. דוברת המשרד שולמית לביא מסרה כי דברי המבקר מדברים בעד עצמם, ואין להם מה להוסיף.
אלוף במיל. יעקב עמידרור, לשעבר מבכירי אגף המודיעין ומי שהתנגד נחרצות לתוכנית ההתנתקות, אמר לאחר שהסבתי את תשומת ליבו לקביעת המבקר: "אני לא מאמין ששר ביטחון אחראי ומר מופז מוכר לי ככזה הינחה את גורמי הביטחון שלא לומר את דעתם, ובוודאי שלא לפעול, רק על מנת שלא להשפיע "לטובה" על דעת הקהל. מבקר המדינה צריך להבהיר למה הוא התכוון במשפט זה, כיוון שאם קוראים אותו כפשוטו הוא חמור ביותר. הדבר מטיל כתם כבד ביותר על שר-הביטחון, ואני לא חושב שנכון ששר-הביטחון יכול לחיות עם כתם כזה".
יועץ התקשורת של שר הביטחון מסר בתגובה: "כחלק מתפיסת הביטחון, ותחושת הביטחון, שר הביטחון סבר כי אין מקום להתבטא באופן שיגרום לפאניקה, בוודאי כאשר אין כל ביסוס לדברים. כל
ניסיון לומר כאילו שר הביטחון ניסה לשנות את פני הדברים, הוא ניסיון שאין בינו לבין המציאות ולו דבר". תגובת יועץ התקשורת של השר התעלמה מכך שה"ניסיון לומר" לא היה של איזשהו עיתונאי או
פוליטיקאי אלא של מבקר המדינה, וכן שהמבקר ציין שהשר לא רק הזהיר מפני דיבורים, אלא גם מפני פעילויות, כלומר מעשים, והתוכנית לבסוף לא בוצעה.
