מאחז ערבי בגן מלכי בית דוד

עוד כותב מהנדס העיר כי "מבחינה סטאטוטורית, למין תחילת התכנון המודרני בעיר בתקופת המנדט נקבע כי העמקים הסובבים את העיר העתיקה, בהם גם עמק המלך, ישמשו כשטחים פתוחים". הוא מציין כי הגישה הזו אומצה על ידי רשויות התכנון ולנוכח זאת "הריני מורה על הסרת הבינוי הבלתי חוקי בעמק המלך".

כאמור, המונח 'בינוי בלתי חוקי' אינו מתייחס לקראוון ועז אלא לשמונים ושמונה מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי.

"מדובר על הכרזת מלחמה. עיריית ירושלים מכריזה מלחמה קודם כל על העיר עצמה, על הדו קיום בה, על הצד הפלשתיני"

בעקבות ההנחיה הברורה והנחרצת הוצאו צווי הריסה למבנים, אבל הביצוע נבלם לאחר שלושה מבצעי הרס של מבנים. למה? כי הדברים הובאו אל שולחנה של כנסת ישראל ובישיבה מיוחדת של ועדת הפנים בה הייתה נוכחות תמוהה במקצת (מכוונת? אולי) של שישה חברי כנסת ערבים – מג'אדלה, א-סנע, טאהא, זחאלקה, דהאמשה ומחול, ואליהם צורף כמוזמן חבר הכנסת רן כהן, הוכרע למצוא פתרונות חלופיים להרס המבנים ולהעדיף הידברות עם המשתכנים במאחז הערבי.

כדי להבין איזו אווירה נשבה בדיוני הוועדה ניתן לעיין בפרוטוקול הישיבה ולמצוא בה ציטוטים כמו זו של חבר הכנסת דהאמשה שקרא: "פה מדובר על הכרזת מלחמה. עיריית ירושלים מכריזה מלחמה קודם כל על העיר עצמה, על הדו קיום בה, על הצד הפלשתיני". עוד קרא דהאמשה: "אני לא יודע ממתי העירייה נוקטת לעצמה זכות להחריב מדינה שלמה ולהכניס את כל האזור למערבולת". אפשר גם לראות את דבריו של ח"כ טאהא שהבהיר ש"ביצוע צווי ההריסה בידי העירייה רק יבעיר את העיר ואתם מזמינים אינתיפאדה חדשה". אלו היו רק דוגמיות ממה שהתרחש סביב שולחן הוועדה.

ואכן חודשיים לאחר הישיבה המעניינת של ועדת הפנים העביר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עורך הדין יוסי חביליו מכתב בסוגיית שכונת 'אל בוסתן'. למי שלא ברור, כשעו"ד חביליו כותב 'אל בוסתן' הוא מתכוון לגן המלך. במכתבו כותב היועץ כי לבקשת היועץ המשפטי מזוז פירט במכתב ארוך את המציאות בגן המלך, והיות המקום מוגדר כשטח פתוח שאינו מיועד לבנייה. למרות זאת כותב חביליו ליועץ מזוז כי על פי סיכום שהתקבל בעירייה "עיריית ירושלים אינה מתכוונת לנקוט כל הליך כנגד הבתים שנבנו לפני שנת 1977". באשר לבתים שנבנו בין 77' ל92 כותב היועץ חביליו כי "עיריית ירושלים מוכנה לפעול לפנים משורת הדין ולא לנקוט בהליכים משפטיים נגד בתים שנבנו לפני שנת 92'".

כעת נותרה השאלה מה קורה עם המבנים שצצו מאז שנת 92 והלאה. על פי הסיכום בעירייה הם אמורים היו להיהרס על פי החוק, אבל איכשהו הדברים לא יצאו לפועל. למה? זו בדיוק אחת השאלות המרכזיות בהן דנה הועדה לביקורת המדינה בראשותו של חבר הכנסת אורלב.

אורלב: נציגי כל הרשויות הודו בכישלונם

בתום הדיון נקבע כי מבקר המדינה יבדוק כיצד אירע שישראל איבדה במרוצת השנים את ריבונותה על אחד האתרים ההיסטוריים ביותר בתולדות העם היהודי, האתר שקרוי בלא מעט מקורות 'פתחו של גן עדן', האתר בו התהלך ככל הנראה שלמה המלך ובין עציו התנבא לכתיבת ספריו, האתר בו שורר ככל הנראה דוד המלך חלקים משירת התהילים שלו. איך?

חבר הכנסת אורלב מסכם באוזנינו את הדיון ואומר: "מבקר המדינה יבדוק מדוע לא נאכף החוק בגן המלך, וייתן המלצות איך להשיב את המצב לקדמותו". לדבריו "נציגי כל הרשויות הודו בכישלונם. אנשי רשות העתיקות אמרו שהם חסרי אונים. כך גם מהנדס העיר. גם נציג העירייה יהושע פולק. כולם הודו בכישלונם".

אורלב מציין כי תצלומי אוויר משנת 67', שנות השלטון הירדני, מעידים כי האזור כולו נשמר בקנאות, ולא נבנה בו עד אז ולו מבנה אחד. השינוי החל תחת השלטון הישראלי שעצם עין, ובראשית שנות התשעים החלה תפנית ותאוצת בנייה תוך התעלמות סדרתית של העירייה מהמתרחש במקום.

חבר הכנסת אורלב מקווה שעצם הידיעה שהעניין ייבדק על ידי המבקר, והוא מצוי תחת עינה הביקורתית של הכנסת, תוביל לפעילות אכיפה של העירייה. ימים יגידו.