רבים בציבור הישראלי משוכנעים שהאמנה הפלשתינית, זו שקוראת לחיסולה של מדינת ישראל, בוטלה, ובשם ביטול זה סלולה לכאורה הדרך למשא ומתן מדיני להקמתה של מדינה פלשתינית. לעומת זאת מתברר כי עד היום לא קיים כל מסמך רשמי המעיד על בטול האמנה הזו.
ראשית נזכיר מה כוללת האמנה המדוברת: האמנה נכתבה וקובעה כיסוד הלאומי הפלשתיני עוד בשנת 1964', כלומר עוד טרם מלחמת ששת הימים והשלטון הישראלי על יש"ע. אמנה זו מבהירה באופן נחרץ כי יעדו שלהעם הפלשתיני הוא השמדתה של מדינת ישראל כיוון שהיהדות היא דת ולא לאום ולכן העם היהודי אינו ראוי למדינה משל עצמו ולהגדרה לאומית משלו.
כמו כן קובעת האמנה כי שלטון ישראל על כל חלקי ארץ ישראל הוא שלטון כיבוש בלתי חוקי והשלטון היחיד על כל חלקי ארץ ישראל חייב להיות שלטון פלשתיני. יהודים שירצו לחיות תחת שלטון זה הם אך ורק יהודים שהיו בשטח זה לפני שנת 1917.
עוד קובעת האמנה הפלשתינית כי על מנת לממש את יעדיה כשרות כל הדרכים ובעיקר הדרך הצבאית. התנגדות ישראלית, לעומת זאת, היא בלתי חוקית – כך קובעת האמנה.
אז איך קרה שלמרות הטקסטים הברורים של האמנה הזו ממשלת ישראל מקיימת מו"מ מדיני עם מי שקורא לחיסולה? התשובה ברורה וידועה – אם תשאלו את הישראלי המצוי את השאלה הזו הוא יענה בנחרצות שהאמנה בוטלה על ידי יאסר ערפאת. אך מתברר שפני הדברים שונים בתכלית.
לציבור זכור אמנם שערפאת הכריז לפני הבחירות בשנת 96' שהאמנה מבוטלת, אך בדיקה שנערכה לאחר מכן העלתה שלא היה בהכרזה הזו דבר שכן ביטולה של האמנה על פי החוקה הפלשתינית מחייב הצבעה מסודרת שבה לפחות שני שליש מחברי המועצה הפלשתינית מכריזים על ביטולה ועל נוסח מחודש ואחר של האמנה. כל עוד מהלך שכזה לא מתרחש להצהרות ערפאת אין כל משמעות של ממש למעט הצהרות שנועדו לצורכי מדיניות חוץ. האמנה נותרה בעינה.
בנימין נתניהו ידע את העובדה הזו וזו הסיבה שבתקופת כהונתו תבע את כינוס המועצה המחוקקת של הרש"פ והצבעה על ביטולה של האמנה. כזכור, לאירוע ההצבעה שהתקיים בעזה הגיע נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון. בטקס רב רושם הכריז ערפאת על הכוונה לבטל את האמנה, ביקש הרמת ידיים בעד, הרמת ידיים נגד. על פניו נראה היה שרוב מוחלט תומך בדברי ערפאת, ולמרות שאיש לא ספר את הקולות, הסתפקו בכך. הידיים הורדו, קלינטון מחא כפיים בחיוך מאושר והאירוע נחתם.
אך האם די בכך? כלל לא בטוח.
ראוי להזכיר כי כשנשאל ערפאת על ההליך המוזר של הצבעה ידנית ללא ספירת המצביעים ועל העובדה שגם באופן זה לא הגיע מספר התומכים לשני שליש כנדרש, ענה שישראל היא האשמה בכך שכן לא אישרה למספר חברי מועצה לחעבור מחברון לרצועת עזה ולכן לא יכלו להשתתף בהצבעה.
בשיחה עם ד"ר מאיר רוזן, מי שהיה שגריר ישראל בצרפת ובארצות הברית ומבכירי הדיפלומטים בישראל, הוא קובע נחרצות כי עד היום טרם בוטלה האמנה הפלשתינית הקוראת לחיסול ישראל. "מעבר לכל הבעייתיות באופן ההצבעה בכנס עם קלינטון, ומעבר לכך שהתוצאות לא עמדו בדרישה של החוקה הפלשתינית, מעבר לכל אלה – הרי אין דבר כזה הסכמה שבעל פה בין מדינות, ועד היום אין בידי ישראל שום מסמך רשמי של הפלשתינים שקובע שהאמנה הזו מבוטלת. המשמעות היא שאמנת הרש"פ הקוראת לחיסולנו תקפה. ערפאת אמנם נשאל בראיון לטלוויזיה הצרפתית על האמנה והוא אמר שפג תוקפה, אבל זו רק אמירה. אין לה שום תוקף משפטי. חשוב להבין שבין מדינות כל הסכמה צריכה להיות כתובה במסמך רשמי. דברים לא כתובים הןם חסרי משמעות בזירה הדיפלומטית הבינלאומית".
עוד מזכיר רוזן את האמירות בעקבות האירוע עם קלינטון שדי בנוכחות הנשיא האמריקאי כדי לתת תוקף להצבעה, אך כאמור גם בכך אין כל תוקף של ממש. "תבדוק את הנתונים במשרד החוץ. אין להם שום מסמך שהתקבל מהרשות על ביטול האמנה", אומר רוזן שלא מבין למה ישראל אינה מציבה את הדרישה הבסיסית הזו – ביטול האמנה הקוראת להשמדתה – לפני כל פתיחה במו"מ מדיני.
קיבלנו את המלצתו של ד"ר רוזן ופנינו למשרד החוץ בשאלה קצרה וברורה: האם קיים בידי ישראל מסמך רשמי מטעם הרשות הפלשתינית המעיד על ביטול האמנה הפלשתינית?. ואכן קיבלנו תשובה מעניינת: אין בידי משרד החוץ מסמך שכזה, אבל במשרד המליצו לנו לבדוק במשרד ראש הממשלה, אולי שם מכירים מסמך שכזה.
גם כאן נעננו להמלצה ופנינו למשרד ראש הממשלה בשאלה דומה: "האם קיים מסמך רשמי כלשהו המאשר את ביטולה של האמנה הפלשתינית בידי מועצת הרש"פ?". כאן קיבלנו תגובה מעניינת אפילו יותר מזו של משרד החוץ: "נא לפנות בנושא זה לרשות הפלשתינית" – כך כתבו אנשי משרד ראש הממשלה בנוסח קצר ופשוט.
מסתבר שהמשמעות ברורה למדי: צודק השגריר לשעבר ד"ר רוזן. אין בידי ישראל כל מסמך רשמי מטעם הרשות הפלשתינית המעיד שהיא החליטה לזנוח את השאיפה לחיסולה של מדינת ישראל בדרך הטרור.
אולי מישהו בחלונות הגבוהים ימצא לנכון לשוב ולדרוש מהרש"פ מסמך מחייב שכזה, ועד אז יוקפא המו"מ המדיני? נראה שלאחר 16 שנות מו"מ הגיע הזמן לפחות הכרזה רשמית ומחייבת שהשמדתנו כבר לא עומדת בבסיס קיומה של הרשות הפלשתינית.