נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא היום (א') דברים בשבח המלחמה בדרום והיותה מלחמת אין ברירה. אולם דברים אלה נראים על פניהם כמנוגדים לחלוטין לדברים שהובאו בעצומה שפורסמה בסוף השבוע שעבר ועליה חתום בין השאר מכון פרס לשלום. אז לאיזה פרס להאמין?
נזכיר כי בשיחה עם בני נוער מהדרום אמר הנשיא פרס כי "העם מאוחד היום בהרגשה נחושה וצודקת שלא הייתה לנו כמעט אף פעם. כולכם ראיתם בטלוויזיה חיילים עם תרמילים נכנסים לעזה ונושאים על גבם את ההיסטוריה של העם, מפקדים הולכים קדימה ודרך החושך מנסים להסתכל לעתיד. אני גאה בחיילים ובמפקדים שתכננו את הלחימה".
את מבצע "עופרת יצוקה" הגדיר הנשיא כ"מבצע צודק ומוצדק, שמטרתו פגיעה בממשל החמאס ובזרוע הצבאית שלו, חיזוק ההרתעה והשגת מציאות ביטחונית טובה ויציבה יותר, לאורך זמן סביב רצועת עזה". הנשיא הוסיף והצדיק גם את הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, וקבע כי זו "נועדה להשלים את מאמץ האש באמצעות תמרון ולהעמיק את הפגיעה בחמאס ובתשתיות הטרור".
בדבריו הבהיר פרס כי המבצע הקרקעי מבוצע לאחר תקופת אימון ארוכה ומורכבת. "הכוחות המשתתפים במבצע נמצאים ברמת מוכנות וכישרות גבוהה למשימתם לאחר שהתאמנו לקראתה במשך זמן רב ולאחר תהליכי תכנון והכנה יסודיים".
לעומת זאת מעצומה שפורסמה בערב השבת האחרונה ועילה חתמו קבוצת ארגונים ובהם גם מרכז פרס לשלום, עולה קריאה לחדול באופן מייד וחד צדדי את הלחימה בדרום. "אנו קוראים לישראל לנצור את האש באופן חד צדדי ומוחלט לפרק זמן מוגבל ולהימנע מתגובה כוחנית במהלך פרק זמן זה, גם במקרה של ירי לכיוון ישראל, וזאת כדי לאפשר לגורמים בינלאומיים לקדם רגיעה מוחלטת".
כמו כן תובעת העצומה להפסיק "מיידית", את "הפגיעה בישובים אזרחיים ובאזרחים חפים מפשע".
אז לאיזה פרס להקשיב? לנשיא או למכון?
אגב, עוזרת המנכ"ל במכון פרס שאליה הפנינו את שאלת הסתירה בין פרס הנשיא לפרס המכון, הבהירה לנו כי "מכון פרס לשלום הוא ארגון עצמאי לא פוליטי, ארגון ללא כוונות רווח שהוקם על בסיס חזונו של פרס לקדם מזרח תיכון של שלום דרך קידום נושאי הכלכלה והדיאלוג, ולייצר תשתית של שלום. מעבר לכך אנחנו לא מייצגים את עמדתו הפוליטית של פרס הנשיא ואכן לעיתים יש סטייה בין דעת פרס הנשיא לדעת המכון".
יצוין כי מכון פרס לשלום מקיים קשרים שוטפים עם הנשיא, אולם מדגישים במכון כי לנשיא אין חלק בהכרעות הניהוליות והביצועיות ובוודאי שלא בהתנהלותו הכספית.
